האינטרנט הפך זה מכבר לזירת קניות רוחשת ותוססת ולכן לא מפתיע לגלות שמדי יום מוקמות עוד ועוד חנויות און ליין.
אחת הדרכים למכירת מוצרים בחנויות מקוונות היא “דרופ שיפינג”.
לפי שיטה זו, בעל חנות מקוונת אינו מחזיק מוצרים פיזית במלאי, אלא רק באופן וירטואלי.
במועד קבלת הזמנה מלקוח של מוצר כלשהו המוצג בחנות,  בעל החנות המקוונת מעביר את ההזמנה לספק בחו”ל (שאף הוא מוכר את אותו מוצר) והספק שולח את המוצר ישירות ללקוח.
לא פעם עלתה השאלה לעניין חבות המע”מ על עסקאות אלו.
מה הדין בחוק מע”מ לגבי מוצרים בחנויות מקוונות, שנרכשים ע”י תושבי ישראל מספקים בחו”ל ונמכרים  ללקוחות בחו”ל (כלל לא עוברים בארץ)? האם העסקאות פטורות מתשלום מע”מ?

“עסקה” מוגדרת בסעיף 1 לחוק מע”מ כאחת משלוש חלופות אפשריות:

  1. מכירת נכס או מתן שירות על ידי עוסק במהלך עסקו.
  2. מכירת נכס שנוכה מס תשומות שהוטל עליו.
  3. עסקת אקראי.

עסקאות אלו עומדות בהגדרת “עסקה” בהתאם לחלופה מספר 1.
כעת נבדוק את התנאי המצטבר השני. האם מקום העסקה הוא בישראל?
סעיף 14 בחוק מע”מ קובע מהו מקום העסקה.
לפי סעיף זה,  יראו נכס כנמכר בישראל אם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה.
בעסקאות דרופשיפינג הנכסים כלל אינם עוברים בישראל ולכן עולה כי עסקאות דרופשיפינג אינן נכנסות לתחולת חוק מע”מ, כלומר העסקה פטורה ממס ערך מוסף.

בהערת אגב, סעיף 41 לחוק מע”מ מגביל ניכוי מס תשומות מעסקאות שאינן חייבות במע”מ, ולכן ככל שמדובר בפעילות של מכר שאינה חייבת במע”מ מאחר ומקום העסקה אינו בישראל, מס התשומות המשמש את עסקאות אלה אינו מותר בניכוי.