הצהרת הון ראשונה ושנייה – היבטי מיסוי

הצהרת הון ראשונה ושנייה – היבטי מיסוי

הצהרת הון – פתח דבר

מאמר בנושא הצהרת הון – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
לפי סעיף 135 (1) (א) לפקודה: "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם
רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב ולמסור לו כל דו"ח שיצוין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה, או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמנו של אדם אחר, ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו"ח את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו"ח נפרד על הונו ונכסיו. הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו"ח במועד שבו חייב בן-הזוג להגיש את הדו"ח כאמור. כל דו"ח לפי פסקה זו יימסר לפקיד השומה במועד שפורש בהודעה ובלבד שלגבי דו"ח על הון לא ייקבע מועד שהוא לפני תום 120 יום מהמועד שהצהרת ההון צריכה להתייחס אליו או מיום הדרישה, לפי המאוחר". הצהרת הון של נישום תכלול את יתרת נכסיו והתחייבויותיו האישיים שלו ושל בת זוגו (התנאי הוא – נישואים כדין וניהול משק בית משותף) וגם של ילדיו מתחת לגיל 18. "ידועים בציבור" ו"פרודים" אינם נחשבים לבני-זוג ע"פ פקודת מס הכנסה.

מי נדרש בהגשת הצהרת הון

את ההצהרה יש למלא רק לפי דרישה מפורשת של רשות המסים, ובדרך כלל נדרשים להגישה מי שחייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, כלומר יחידים (לרוב שכירים), עצמאים בעלי עסקים ובעלי מניות בחברות. רשות המסים נוהגת לדרוש הצהרת הון גם מיחידים ללא תיק פעיל במס הכנסה במקרה שקיים מידע על רכישת נכס מקרקעין או רכב יוקרה או חשד להעלמת הכנסות. במקרה זה יתבצע בד"כ ברור לגבי הונם באמצעות דיווח על גבי טופס 5329. הסעיף בפקודה אינו מגביל את רשות המסים לדרוש הצהרת הון רק מ"תושבי ישראל". במקרים חריגים מוטלת סמכות לפקיד השומה לדרוש גם  מ“תושבי חוץ” במידה וקיים חשד שאותו יחיד מפיק הכנסה בגבולות ישראל. 

מבנה הטופס של הצהרת ההון 

  1. רכוש והתחייבויות בעסק שבו לא נערך מאזן רכוש קבוע, רכוש שוטף, קופה ובנקים, והתחייבויות.
  2. רכוש והתחייבויות בעסק בו נערך מאזן. עסק פרטי, השקעה בשותפויות או השקעה בתאגידים. 
  3. רכוש והתחייבויות פרטיים נכסי מקרקעין, שיפורים ושיפוצים, חייבים, מזומנים וחשבונות בנק, תכניות חסכון/קופות גמל, כלי רכב, תכולת בית, התחייבויות וזכאים.
  4. השקעות בניירות ערך ומטבע חוץ תוצגנה לפי "ערך שוק" או "עלות". 
  5. פירוט כספות שברשות הנישום במישרין או בעקיפין.
  6. במידה והנישום משמש: מיופה כוח, נאמן, נציג או בעל זכות חתימה בחשבונות בנקים. לגבי רכוש ו/או התחייבויות שאינם בבעלותו, בארץ או בחו"ל – עליו לצרף נספח המפרט את הרכוש, העלות והבעלים.

מטרות דרישת הצהרת הון ראשונה

את הדרישה להגשת הצהרת ההון הראשונה, תקבלו ככל הנראה מספר חודשים לאחר פתיחת העסק ומטרתה היא קבלת מידע ראשוני לבחינת אומדן הונו האישי של נישום. חשיבות הצהרת הון ראשונה רבה ולכן רצוי להיוועץ בעריכתה עם רואה חשבון. ההצהרה הראשונה תהווה את יתרת הפתיחה של עלות נכסיו בניכוי התחייבויותיו ותשמש את רשות המסים לצורך השוואת הונו של הנישום שיוצהר על ידו גם בעת הגשת הצהרת ההון השנייה. נישום נדרש להגיש הצהרת הון כל מספר שנים. פקיד שומה מקבל את נתוני הדוח ובוחן את השינוי במצב נכסיו והתחייבויותיו של הנישום שחל במהלך אותן שנים בהשוואה להצהרת ההון האחרונה שהוגשה על ידו. המועד החוקי להגשת הדוח הנו  120 יום ממועד הדרישה. יש מי שרואה בהצהרת ההון הראשונה כחשובה במעלה מאחר והיא מהווה את הבסיס להצהרות ההון שיבואו אחריה. כל פרט שיושמט בהצהרת ההון הראשונה עלול לעורר חשד בהצהרות ההון הבאות. 

מטרת השוואת הון בין שתי הצהרות הון

  1. איתור הכנסות שלא דווחו למס הכנסה כגון הכנסות משכר דירה למגורים שסכומן החודשי עולה על תקרת הפטור. 
  2. איתור נכסים ו"מקורות הכנסה" שלא דווחו כגון: נדל"ן בישראל או בחו"ל, ניירות ערך, קריפטו, חשבונות בחו"ל, חברות זרות בבעלות הנישום.
  3. איתור הכנסות ב"מחלוקת"-  הכנסות שדווחו כפטורות ממס או לא נכללו בבסיס המס ופקיד השומה סובר אחרת.
  4. הצלבת מידע מול נישומים אחרים.

מהן הבדיקות המבוצעות ע"י פקיד שומה

  1. ניתוח "השוואת הון" בין שתי תקופות דיווח של הצהרות הון, ואיתור אחר גידול או קיטון בהון.
  2. ניתוח "הסברים": הכנסות מדווחות, רווחי הון, פיצויים, חסכון מפחת ועוד.
  3. ניתוח "שימושים": תשלומי מסים והוצאות מיוחדות של הנישום.
  4. שימוש ב"לוחות סטטיסטיים" של רשות המסים לקביעת "רמת המחיה" של הנישום. הנתונים בטבלאות הוצאות המחיה מבוססים על הוצאות שנתיות ממוצעות של משפחות עירוניות. ומבוסס על סקר הוצאות המשפחה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוכלוסיית הסקר מייצגת את כל המשפחות (שכירים ועצמאים), ביישובים מסוגים שונים. הטבלאות מציגות את ההוצאות הממוצעות למשפחה על פי מספר הנפשות על פי עשרוני הכנסה כספית למשפחה ברוטו מחולקים לטורים על פי מספר נפשות. הנישום תמיד יכול טעון שהטבלאות אינן משקפות את רמת מחייתו, אבל לשם כך הוא צריך לבסס את טענותיו.
  5. חשוב מאוד. איתור "הפרשי הון בלתי מוסברים". קראו גם בפסקה בהמשך. 
  6. אם נמצא הפרש הון בלתי מוסבר, ההנחה היא שקיים מקור הכנסה חייב במס, שאינו דווח. כמובן שחזקה זו ניתנת לסתירה. במקרה זה, הנישום יצטרך לספק הסברים על אותו הפרש הון בלתי מוסבר ולצרף אסמכתאות על מקורות הכסף.

הסיבות להפרשי הון בין שתי הצהרות

  1. הבדלים בין טבלאות מחייה של מס הכנסה לבין רמת החיים של הנישום בפועל.
  2. קבלת מתנות וירושות מבני משפחה. לנישום שמורה הזכות להוכיח כי הייתה העברת כספים מסוימת, אך במקרה זה הוא יצטרך לספק הסברים על היקף ההעברה. הוכחת טענת המתנה צריכה שתתבסס על ראיות אובייקטיביות בהן מסמכים פורמליים המצביעים על שרשרת העברת כספים מחשבון הבנק של נותן המתנה או חשבונות של המקבל.  
  3. טעויות שבוצעו עקב מילוי לא נכון של דוח המס השנתי או הצהרת ההון.  לדוגמה- רווח ממכירת נכס או מימוש ניירות ערך שלא דווח בדוח מס או אי הכללת הכנסות פטורות ממס (הכנסה משכר דירה עד תקרת הפטור, קצבאות פטורות, תקבולים פטורים אגב פסיקת בית משפט וכדומה. 
  4. הכנסות ממכירת מיטלטלין אישי. 
  5. רווח ממכירת דברי ערך ביניהם- תמונות, תכשיטים וכדומה. 
  6. פיצויים ושיפויים שנתקבלו לרבות פיצויי גוף, רכוש ורכב.
  7. זכיות בהימורים שלא דווחו בדוחות מס השנתיים. 
  8. אישורי יתרות שגויים שהונפקו ע"י מוסדות פיננסים כגון חברות ביטוח. 

15 טיפים לפני הגשת הצהרת הון ראשונה ושנייה

הגשת הדו"ח אינה משימה פשוטה. חשוב לנקוט בסדרת פעולות, לרבות הפעולות המפורטות להלן:

  1. הדיווח חייב להתבצע בשקיפות מלאה. זכרו- קל יותר לייצג נישום מול רשויות המס כאשר מצג הנתונים הוא מלא ומשקף את המציאות. 
  2. לפני שמגישים הצהרת הון לשנה מסוימת, חשוב לערוך השוואה בין הצהרת ההון הנוכחית להצהרת הון הקודמת (במידה וקיימת) על מנת לוודא שאין טעויות שיובילו להפרשי הון בלתי מוסברים. אם מדובר בהצהרת הון ראשונה סעיף זה אינו רלוונטי.
  3. יש לתעד ולהסביר פעולות של משיכת כספים מחשבונות הבנק וחברות ביטוח כגון: משיכת קה"ל, קופ"ג, משיכת פיקדונות ומימוש חסכונות סמוך למועד הגשת הצהרת ההון. 
  4. רצוי ליזום עריכת מסמכים מתאימים במקרים בהם מכרתם רכב או פריט אומנות יקר ערך. הקפידו לתעד ולשמור מסמכים המעידים על מכירת רכוש יד שנייה, תכולת בית ומכשירים חשמליים. 
  5. הקפידו על דיווח פריטים יקרי ערך שביטחתם בחברות ביטוח. חברת הביטוח לא תהסס לחשוף את הונכם במידת ותידרש. 
  6. יש לשמור מסמכים ואישורים המעידים על קבלת כספים, מתנות, ירושות, מלגות ממוסדות אקדמיים, מענקים ועזרה מקרובי משפחה. מומלץ לקבל כספים מקרוב משפחה באמצעות הבנק ולא במזומן, שכן יהיה קשה להוכיח זאת. ככלל, רשות המסים חשדנית ביחס לטענות שכספים נתקבלו במתנה מקרובי משפחה. 
  7. שמרו מסמכים הנוגעים לכספים שקיבלתם במסגרת תביעות משפטיות במישור האישי כמו פיצויים בגין עגמת נפש, נזקי גוף וכדומה ומנגד תביעות משפטיות בהן נאלצתם לשלם. 
  8. הכינו רשימת אורחים וסכומי מתנות שהתקבלו באירועים משפחתיים שערכתם. רצוי להפקיד לאחר האירוע את הכספים בחשבונות הבנק.
  9. תעדו אישורים על הוצאות פרטיות – רכישת תכולת בית או רכב פרטי (הסכם רכישה), מידע על נסיעות לחו"ל (יעד הנסיעה, תאריכי יציאה וחזרה, עלות, מספר הנפשות), הוצאות לימודים, עלויות הכרוכות בהפקת אירועים משפחתיים, עלויות עוזרות בית ומטפלות, הוצאות רפואיות מיוחדות וחריגות.
  10. בהעברת נכסים לבני משפחה- יש להעביר בדרך רשמית כדין. 
  11. הקפידו לכלול בהצהרת ההון דיווח על נכסים בחו"ל (נדל"ן, חשבונות בנק, ניירות ערך וכדומה). בייחוד בעת הזו רשויות המס במדינות השונות "מדברות" אחת עם השנייה ושום דבר אינו נסתר מעיניה של רשות המסים ולכן מומלץ לפעול בשקיפות גם בהיבט זה. 
  12. הקפידו על דיווח תכולת כספות שמוחזקות על ידכם הן בדירתכם, הן בעסקכם והן בבנקים עמם אתם עובדים. 
  13. יש להמציא הסברים והוכחות רישום מזומנים בהצהרת הון ראשונה. 
  14. הקפידו על סדר ותיעוד מסמכים בעסק ותיידעו את רואה החשבון על כל תנועה בעסק. זכרו- כי כל הוצאה או הכנסה שתירשם בספרים, תקבל "משקל" בהיבט רשויות המס בהמשך הפעילות העסקית. 
  15. חשוב מאוד – שמרו עותק של הצהרת ההון שהוגשה לרשויות המס. 

קנסות וסנקציות על איחור בהגשת דו"ח על נכסים והתחייבויות

  1. אי הגשת ההצהרה מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 215 לפקודה.
  2. רישום פרטים כוזבים בהצהרה, השמטת נכסים בבעלות מגיש ההצהרה וכן אי הגשת הצהרת ההון במועד, מהווים עבירה פלילית על פי הוראות סעיפים 216 ו- 220 לפקודת מס הכנסה.
  3. קנס אזרחי- אי הגשת דו"ח במועד הקבוע בפקודת מס הכנסה בצירוף כל המסמכים הנדרשים, יגרור קנס בגין כל חודש פיגור.
    לפי סעיף 188 (ז) לפקודת מס הכנסה: "לא הגיש אדם במועד דו"ח על סעיף 135(1), יוטל עליו, בעד כל חודש של פיגור, קנס של 380 שקלים חדשים; אולם אם נקבע לו בתחילה מועד להגשת הדו"ח לפי סעיף 135(1), ועל פי בקשת אותו אדם נקבע לו לאחר מכן מועד מאוחר יותר להגשת הדו"ח (להלן – המועד המאוחר), ואותו אדם הגיש את הדו"ח לאחר המועד המאוחר, יוטל עליו קנס של 750 שקלים חדשים בעד כל חודש של פיגור החל במועד המאוחר".
  4. קנס מינהלי- אי קיום דרישה, שקיים לגביה מקור סמכות לפי סעיפים 135 והלאה, בד"כ דרישה להצהרת הון, היא עבירה לפי סעיף 216 (1) לפקודה, עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 980 ש"ח. לפרטים נוספים בנושא קנס מינהלי בקישור הבא. 
  5. איחור בהגשת הדו"ח עלול לגרור ביטול אישורים הכרחיים להמשך פעילות עסקית תקינה כדוגמת "פטור מניכוי מס במקור".

אודות משרדינו

משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' – הנו משרד רואה חשבון בתל אביב, שמספק את השירות הנדרש לצורך עריכה והגשת הצהרות הון לרשות המסים בישראל. משרדינו מנוסה בתחום המיסוי הישראלי ומיסוי הבינלאומי ומתחייב למיצוי זכויות והטבות המס ומלווה את לקוחותיו בהיבטי המיסוי, החל מתכנון המס והכנה לדיוני שומה ברשות המסים ומחויב לסטנדרטים גבוהים של שירות, ידע מקצועי, כתיבה, ואינטגרציה בין תחומי המס השונים, לרבות היכרות עם התקינה החשבונאית ומפרסם מידי תקופה עשרות מאמרים במגוון תחומים לרווחת לקוחותיו וגולשים מזדמנים.

 

 

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
office 29

טופס 5329

תוכן עניינים:1 טופס 5329 – פתח דבר2 מבצע מכתבי דרישה למסירת מידע3 הסבר אודות טופס 5329 מרשות המסים4 פטור מהגשת דיווח לעולה חדש ותושב חוזר

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן