חופשה שנתית

שיתוף ב email
שיתוף ב print
חופשה שנתית

לעובד ישנה זכות לצאת לחופשה שנתית במהלך שנת העבודה אשר מעוגנת בחוק חופשה שנתית, התשי”א-1951 (להלן: “החוק”). בסעיף 6 לחוק נקבע כי החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה. עם זאת, החוק אינו קובע במפורש מי קובע או מסדיר את מועד החופשה.

בפסיקה נקבע, כי כשם שמעביד מסדיר את ימי העבודה ואת שעות העבודה והמנוחה של עובדיו כפוף להוראות החוק, כך יסדיר את מועדי החופשות של עובדיו כפוף למתן הודעה של 14 יום מראש לחופשה של שבעה ימים רצופים ומעלה.

עוד נקבע בפסיקה, כי לא ייתכן שכל עובד יקבע את מועדי חופשותיו כפי רצונו ויהרוס את סדרי העבודה במפעל. אף על פי כן, כבכל זכות או חובה יש להפעיל גם חובה זו באופן סביר, מתוך הבנה והתחשבות הדדיים ובעת קביעת המועד לחופשה על המעביד להביא בחשבון ככל האפשר גם את רצון העובד. עוד נקבע שהוצאתם של עובדים לחופשה ללא הודעה מוקדמת כנדרש בסעיף 9 לחוק, לא תיזקף על חשבון החופשה השנתית של העובדים.

עובד רשאי לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית שהוא זכאי לה במועד שיבחר, ובלבד שהודיע על כך למעביד לפחות 30 יום מראש.

בנוסף, העובד רשאי לבחור יום חופשה נוסף מתוך ימי החופשה השנתית שהוא זכאי לה באחד מהימים המנויים בתוספת. ברשימת הימים בתוספת נכללים בין היתר: ערבי חג, פורים, ל”ג בעומר, ערב חג המולד, ערב חג הפסחא, ערב חג הפסקת הצום (ערב עיד אלפיטר), ערב חג הקורבן (ערב עיד אלאדחא), יום האישה הבין-לאומי, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום ירושלים, אחד במאי וראש השנה האזרחית.

הזכאות לימי חופשה שנתית על פי חוק:

ותק בשניםזכאות בימיםזכאות בימי עבודה בפועל (נטו)
6 ימים בשבוע5 ימים בשבוע
4 – 1141210
5161412
6181614
7211815
8221916
9232017
10242118
11252219
12262320
13272420
14+282420

יצוין, כי יש לבחון האם חל על המעביד הסדר מיטיב המקנה לעובדיו כמות ימי חופשה העולה על החוק, כגון הסכם קיבוצי, צו הרחבה,הסכם אישי וכן האם מדובר בעובדים שחלות עליהם תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת),התשכ”ד-1963. בנוסף, נער עובד זכאי ל- 18 ימי חופשה (קלנדאריים) בעד ארבע השנים הראשונות לעבודה.

חישוב זכאות חופשה שנתית

הזכאות לחופשה שנתית מחושבת על בסיס צבירה שנתי, ונקבעת על פי מספר הימים שבהם עבד העובד באותה שנה. יודגש, כי לעניין צבירת החופשה החוק אינו מבחין בין סוגי העובדים השונים. אם הקשר המשפטי בין העובד והמעביד התקיים במשך כל שנת העבודה, והעובד עבד לפחות 200 ימי עבודה בפועל,הוא יהיה זכאי למלוא מכסת ימי החופשה כקבוע בחוק, על פי ותק העובד. עובד שעבד פחות מ-200 ימי עבודה בפועל יהיה זכאי רק לחלק היחסי ממכסת ימי החופשה על פי חוק, כיחס שבין מספר ימי העבודה בפועל ל-200, על פי הנוסחה הבאה:

הזכאות המלאה x ימי עבודה בפועל
200

אם הקשר המשפטי בין העובד והמעביד התקיים רק בחלק משנת העבודה, נדרש העובד לעבוד 240 ימים בפועל כדי להיות זכאי למלוא מכסת ימי החופשה. עובד שעבד פחות מ-240 ימי עבודה בפועל, יהיה זכאי רק לחלק היחסי ממכסת ימי החופשה בחוק, כיחס שבין מספר ימי העבודה ל-240, על פי הנוסחה הבאה:

הזכאות המלאה x ימי עבודה בפועל
240

יצוין, כי במניין 200 או 240 הימים, לפי העניין, יובאו בחשבון גם חלקי יום. כלומר גם יום שבו עבד העובד שעה אחת בלבד ייחשב יום עבודה לעניין זה. לפיכך, עובד במשרה חלקית שניצל בפועל כמה ימי חופשה, מנכים לו מצבירת ימי החופשה את מספר הימים שניצל, ללא התחשבות במספר שעות עבודתו.

צבירת חופשה בתקופות היעדרות

ככלל, צבירת ימי חופשה מתבצעת רק על בסיס ימי עבודה בפועל. לפיכך, עובד בתקופות היעדרות (כגון מחלה, חופשת לידה, תאונת עבודה,חופשה ללא תשלום וכו’) לא יצבור זכאות לימי חופשה, וזכאותו לחופשה תיבדק באופן שנתי ותיקבע על פי הנוסחאות שלעיל.

איסור צבירה חייב להיות מפורש

סעיף 7 לחוק קובע, כי: “אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעביד, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות”. מן האמור לעיל עולה כי החופשה ניתנת לצבירה רק בהסכמת המעביד. עם זאת קבעה הפסיקה כי סעיף 7 לחוק מאפשר לעובד לצבור חופשה לתקופה של עד שלוש שנים בלבד. עוד קבעה הפסיקה כי במקרה שבו לא ניתנה חופשה לעובד ולא הוכח כי הוא סירב לקחתה, אין לראות באי לקיחת החופשה צבירת חופשה לא חוקית או ויתור עליה או על חלק ממנה העובד יהיה זכאי למלוא ימי החופשה, בגין שנת העבודה שבה לא יצא לחופשה, בגבולות תקופת ההתיישנות.

לסיכום, מעביד רשאי לאסור על העובד צבירת חופשה, אך הדבר צריך להיעשות באופן מפורש. כמו כן המעביד חייב לנהל מעקב על צבירת החופשה של כל עובד, ולחייב את העובד לצאת לחופשה בפועל כדי שלא יישארו ימי חופשה צבורים לזכותו.

רכיבי שכר הנכללים בפדיון חופשה

החוק קובע, כי “שכר העבודה הרגיל” לצורך חישוב דמי חופשה הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד בידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה, בהסכם אישי או בנוהג. עוד נקבע כי סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים בו חלק משכר העבודה. לפיכך בחישוב דמי חופשה לא יכללו רכיבי שכר המהווים תוספת לשכר היסוד שהעובד לא נזקק להם בימי חופשתו בלבד שאין הסדר מיטיב הקובע אחרת, ושהתוספת אינה פיקטיבית.

שעות נוספות

עובד שקיבל תשלום בעבור שעות נוספות (גלובלית או על פי פרמטר אחר), לא יהיה זכאי להכללת אותו סכום בחישוב דמי חופשה, אם הלכה למעשה עבד בשעות נוספות

דמי נסיעה לעבודה / דמי אש”ל

לא ייכללו בחישוב דמי החופשה דמי נסיעה לעבודה, דמי אש”ל ותשלומים דומים שהעובד לא נזקק להם בימי חופשתו.

קיזוז ימי חופשה ביתרה שלילית

על פי הוראות חוק חופשה שנתית, תשלום בגין דמי חופשה נקבע לפי שכר העובד במועד היציאה לחופשה. על כן, בכל פעם שבה ניצל העובד ימי חופשה, דמי החופשה שולמו לו על פי ערך יום עבודתו כפי שהיה במועד יציאתו לחופשה בפועל. מכאן שעובד שנמצא ביתרה שלילית של חופשה שנתית, צובר חוב כלפי מעבידו על אותם ימים, בגובה ערך יום החופשה כפי שהיה במועד יציאתו לחופשה השנתית בפועל. לפיכך, אם בעת מועד ניתוק היחסים השתנה שכרו של אותו עובד ולא עמד על אותו ערך כפי שהיה במועד היווצרות החוב, דהיינו במועד יציאתו בפועל לחופשה ‘שלילית’ (ולעניין זה אין זה משנה אם עלה השכר או הופחת), גובה החוב של העובד כלפי המעסיק לא ישתנה לפי שכרו של העובד במועד ניתוק היחסים, אלא יהיה לפי ערכו במועד היווצרותו. מצב דברים זה שונה ממצב של פדיון חופשה (יתרה חיובית), אשר כידוע ערכו נקבע על פי שכרו של העובד ערב סיום עבודתו, ואין זה משנה בגין אילו תקופות נצבר. זאת בשל העובדה כי לפי החוק ערך פדיון החופשה שווה לסכום דמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.

לסיכום, כאשר עובד יוצא לימי חופשה עודפים, האסורים על פי החוק, הוא יוצר חוב כלפי המעביד בגובה של ערך יום חופשה במועד ניצולה בפועל ולא בערך יום החופשה במועד ניתוק היחסים.

איסור פדיון ימי חופשה במהלך יחסי עבודה

על החוק, פדיון חופשה יינתן רק כאשר עובד חדל לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום הפסקת עבודתו. החוק אינו מתיר לפדות חופשה בתשלום במהלך עבודתו של העובד, מבלי שהעובד יצא לחופשה. איסור זה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק – שהעובד אכן ינצל את זכותו ויצא לחופשה בפועל. יודגש כי הדברים האמורים מתייחסים אך ורק לימי חופשה מכוח החוק, ואינם חלים על ימי חופשה חוזיים, העודפים על ימי החופשה המחויבים על פי חוק.

ימי היעדרות שאינם באים במניין חופשה

סעיף 5 לחוק מונה ימי היעדרות שלא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. כלומר, אם ימים אלה חלים בעת שהות העובד בחופשה שנתית, החופשה נפסקת לאותם ימים ויש להשלים את החופשה, ככל האפשר בתוך אותה שנת עבודה. ימי ההיעדרות שאינם באים במניין ימי החופשה הם: מילואים, ימי חג, חופשת לידה, תאונה או מחלה, ימי אבל, ימי שביתה או השבתה, ימי הודעה מוקדמת (אלא אם עלו על 14 יום). לפיכך, עובד הנמצא בחופשה שנתית וחופשתו נקטעת עקב אחת מהסיבות המפורטות לעיל יהיה זכאי להשלים את חופשתו השנתית לתקופה שבה נפסקה.

חובת הפרשות לגמל בגין דמי חופשה

סעיף 17 לחוק קובע כי דין דמי חופשה כדין שכר עבודה. לפיכך, דמי חופשה המשולמים על ידי המעביד נחשבים כשכר לכל דבר, וככאלה הרי הם חייבים אף בהפקדות לגמל בשיעורי ההפקדות של המעביד בגין שכרו של העובד. יצוין כי החובה להפקיד לגמל בתקופת חופשה שנתית, חלה רק על התקופה שבה זכאי העובד לדמי חופשה מהמעביד. לפיכך, כאשר עובד נמצא בחופשה ללא תשלום ואינו זכאי לתשלום מהמעביד, הרי לא קיימת חובה על פי חוק להפריש לגמל. אף על פי כן, אם חל על הצדדים במקום העבודה הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג הקובעים הסדר מיטיב, אזי יש לנהוג על פי ההוראה המטיבה עם העובד.

תשלום ימי שמחה ואבל

החוק אינו מחייב את המעביד במתן ימי חופשה לעובד עקב ימי שמחה כגון חתונה, ברית, בר מצווה וכו’. לפיכך, עובד המעוניין לצאת לחופשה בעקבות אירועים כאמור, יכול לעשות כן על חשבון ימי החופשה השנתית הצבורים לרשותו. ואולם, אם המעביד והעובד כפופים להסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, יש לבחון אם אותו הסכם מחייב מתן ימי חופשה נוספים בגין ימי השמחה. כמו כן יש לבחון האם נהג המעביד לאורך זמן באופן מסוים לעניין זה, ואם כן, נוהג זה עשוי לחייב אותו במתן ימי חופשה נוספים, על פי הנוהג במקום. לפיכך, אם אין הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג המחייבים במתן ימי שמחה, הרי אין המעביד מחויב במתן ימי חופשה נוספים על אלו המגיעים על פי חוק, ועובד המעוניין לצאת לחופשה בגין יום שמחה, יצטרך לקחתו מתוך מכסת ימי החופשה הצבורים לזכותו.

החל ביום 1 ביולי 2000, חלה על כלל המעבידים במשק החובה לשלם לעובד שעבד במקום העבודה לפחות שלושה חודשים המקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג (“שבעה”) ואשר אינו עובד באותם ימים, לשלם את שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם, ולא יותר משבעה ימים קלנדריים.

יודגש כי מעביד הכפוף להסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג הקובעים הוראה המיטיבה עם העובד מעבר לקבוע בצו ההרחבה, יהיה מחויב לנהוג על פי ההוראה המיטיבה.

איסור חפיפה – חופשה שנתית והודעה מוקדמת

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי לא תתאפשר חפיפה בין חופשה שנתית שעובד זכאי לה, לבין ימי ההודעה המוקדמת, כאשר המעסיק פיטר את העובד וויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת. משקיבל העובד הודעה על פיטורים והפסיק לעבוד על פי הוראת המעסיק, למעשה הוא חדל לעבוד. סיום יחסי עובד-מעביד בנסיבות אלה הוא דבר פורמאלי. לפיכך, כאשר הודיע המעסיק לעובד על הפסקת עבודתו בפועל והעובד לא יחזור לעבוד בפועל אצל המעסיק, קמה הזכות לפדיון חופשה, והמעסיק אינו יכול להוציא את העובד לחופשה שנתית. חפיפה מכוח החוק אפשרית כאשר העובד אינו מוכן לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, ויוצא מרצונו לחופשה שנתית. במקרה זה ייחשבו ימי החופשה לחלק מימי ההודעה המוקדמת, והעובד לא יהיה זכאי לפדיונם.

חוזר זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בתוכנו מתן ייעוץ או חוות דעת

כותב המאמר: אמנון בן שושן, רואה חשבון

 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
פדיון ימי חופשה

פדיון ימי חופשה

פדיון ימי חופשה פדיון ימי חופשה ניתן לבצע בסיום יחסי עובד מעביד, בתמורה לימי חופשה שלא נוצלו במהלך תקופת העסקתו של העובד. ע"פ חוק חופשה

קרא עוד »
עוסק פטור

רישום שעות עבודה בעסק

חובת רישום שעות עבודה בעסק – פתח דבר קיימת חובה לרישום מדויק של שעות העבודה של העובדים בפועל בעסק. רישום שעות עבודה חייב להשתקף נאמנה

קרא עוד »

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

משרד רואה חשבון - תושב חוזר - החזר מס הכנסה - רואה חשבון בתל אביב
משרד רואה חשבון
סגירת תפריט

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

שירותים מקצועיים לעצמאיים

משרד רואי חשבון אמנון בן שושן ושות’ נותן ללקוחותינו שירות פתיחת התיקים ברשויות ומקל על לקוחותיו בשלבי ההקמה הראשונים בתחילת הפעילות העסקית. 
יזמים רבים הנמצאים בתחילת דרכם, ניגשים להקמת עסק עצמאי בצורה חפוזה ולא שקולה. ולכן קיים צורך בפנייה לרואה חשבון מיד עם גיבוש ההחלטה על התחלת הפעילות העסקית של עצמאי. 
במשרד רואי חשבון אמנון בן שושן ושות' הלקוחות נהנים ממגוון שירותים מקצועיים החל מבדיקת היתכנות וכדאיות לפתיחת עסק עצמאי ועריכת תכנית עסקית וכלה בייעוץ בנושא מימון וליווי מול הבנקים, טיפים ועצות מעשיות לניהול נכון של העסק. 
משרדינו מעניק ללקוחותיו מידע ראשוני על התנהלות נכונה מול רשויות המס בישראל והתייחסות לסוגיות חשובות בנושאים כגון: מס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי והנחיות בנושא ניהול תקין של ספרי העסק.
משרדינו אמון על ליווי הפעילות העסקית היום יומית של עצמאיים במטרה לבחון בכל נקודת זמן היכן ניתן להתייעל ולשפר את הרווחיות בעסק כבר בשנה השוטפת ולא בדיעבד ואף מעניק מענה מידי לסוגיות שוטפות המעסיקות את בעל העסק בנושאים של העסקת עובדים, התמודדות בניהול ספרים תקין, ניהול רכש, הגדלת רווחיות וניהול תזרים מזומנים בעסק. 
משרדינו מתמחה בליווי מקצועי וייעוץ מיסויי לעצמאיים לכל אורך הפעילות העסקית, מעניק ייצוג ללקוחותיו מול רשויות המס ומגיש דוחות מס שנתיים והצהרות הון למס הכנסה לעצמאיים ויחידים שונים החייבים בדיווח. 

ליווי בפתיחת עסקים וייעוץ עסקי

יזמים רבים הנמצאים בתחילת דרכם, ניגשים להקמת עסק בצורה חפוזה ולא שקולה.
פנייה לרואה חשבון תוכל לבור את המוץ מן התבן ולכוון את הלקוח לדרך הפעולה הטובה ביותר. 
חוות דעתו של רואה החשבון משנה לחלוטין את התפיסה הראשונית אודות העסק ויכולה אף להיות משמעותית בהתחקות אחר המודל הכלכלי הנכון. 
שירותי ראיית חשבון מלווים את בעל העסק לאורך כל פעילותו העסקית. 
במשרד רואי חשבון אמנון בן שושן ושות' תקבלו שירות היתכנות לבדיקת כדאיות לפתיחת עסק, סוג ההתאגדות המועדף (עצמאי/חברה, עוסק פטור/מורשה), ייעוץ וליווי בהתנהלות נכונה מול הבנקים, כמו גם טיפים ועצות מעשיות לניהול נכון של העסק, בעיקר מן הפן הכספי.
משרד רואה החשבון אמנון בן שושן ושות' מספק במידת הצורך ייצוג בדיוני מס וביקורת של רשויות המס, ביצוע הערכות שווי, עריכת משכורות לעובדים, כתיבת תכניות עסקיות, ייעוץ מיסויי ועסקי שאינו שגרתי, עריכת תשתית לניהול תקציב החברה, בניית דוח תזרים מזומנים, תכנון מבנה עסקי, בניית תמחיר למוצרי העסק וכדומה.

שירותי ראיית חשבון

היבטי מיסוי מקיפים ומשפעים על חיינו החל ממיסים עקיפים, דרך מיסים ישירים ושיקולי מס מושפעים ממצבו של הלקוח והיבטיו האינדיבידואליים. 
משרד רואי חשבון אמנון בן שושן ושות' מעניק ללקוחותיו שירותי ראיי חשבון ביחס אישי המותאם לצרכיו ושאיפותיו של הלקוח. 
עצמאיים רבים מתלבטים לגבי העיתוי הנכון לפנייה לשירותי ראיית חשבון. במרבית המקרים, ההתנהלות הראשונית נעשית באופן עצמאי על בסיס ייעוץ מחברים, סיוע מצד קרובי משפחה, התבססות על מידע מהאינטרנט או העיתונות וכדומה. 
כאשר הסוגיות הופכות למורכבות יותר ו/או כאשר מתבררים פערי ידע משמעותיים, נעשית פנייה לרואה חשבון מקצועי. מדובר בטעות נפוצה אשר עלולה לגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. 
פנייה למשרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' לקבלת שירותי ראיית חשבון  הנה "יפה שעה אחת קודם". 
טביעת היד המקצועית לא תסייע רק בהתנהלות השוטפת, אלא תוכל גם להשפיע על השיקולים הפיננסיים ולשנות מקצה לקצה את הכדאיות העסקית וההיתכנות הכלכלית. 
משרד אמנון בן שושן ושות' הוא משרד רואה חשבון בתל אביב אשר עומד לרשות לקוחותיו במגוון תחומים ומספק שירותי ייעוץ חד פעמיים וליווי מלא ושוטף לעסקים ואנשים פרטיים. 
המשרד רואה לעצמו למטרה להוביל את הלקוח להתנהלות מיסויית וחשבונאית נכונה אשר תמקסם את נכסיו בזכות מיומנות והיכרות מעמיקה של החקיקה, התקינה, הפסיקה, הרפורמות והתמורות בעולם הפיננסי בישראל בכלל, ודיני המיסים בפרט.

הקמה וליווי מקצועי לחברות בע"מ

ישנם שיקולים משפטיים ומיסויים רבים בהקמת חברה.  
יזמים רבים הנמצאים בתחילת דרכם, ניגשים להקמת חברה בע"מ בצורה חפוזה ולא שקולה. ולכן קיים צורך בפנייה לרואה חשבון מיד עם גיבוש ההחלטה על התחלת פעילות עסקית כחברה בע”מ.
במשרד רואי חשבון אמנון בן שושן ושות' תקבלו שירותים לבדיקת היתכנות וכדאיות לפתיחת חברה, סוג ההתאגדות המועדף, עריכת תכנית עסקית, ייעוץ בנושא מימון וליווי מול הבנקים, טיפים ועצות מעשיות לניהול נכון של החברה. 
משרדינו מעניק ללקוחותיו מידע ראשוני על התנהלות נכונה מול רשויות המס בישראל והתייחסות לסוגיות בנושאים- מס הכנסה, מע”מ וביטוח לאומי והנחיות בנושא ניהול תקין של ספרי העסק.
משרדינו אמון על ליווי הפעילות העסקית היום יומית של החברה במטרה לבחון היכן ניתן לייעל ולשפר את הרווחיות בחברה כבר בשנה השוטפת ולא בדיעבד ונותן מענה מידי לסוגיות שוטפות המעסיקות את בעל העסק בנושאים של העסקת עובדים, התמודדות בניהול ספרים תקין, ניהול רכש, הגדלת רווחיות בחברה, בניית תקציב בחברה לצורך בחינת עמידה ביעדים וניהול תזרים מזומנים.

מיסוי בינלאומי

מיסוי בינלאומי הוא תחום מורכב, שכן הוא מהווה שילוב עדין בין דיני המסים בישראל, הדין הזר ואמנות מס בינלאומיות. כמו כן, הוא מושפע באופן ספציפי מאופייה של הפעילות העסקית ומטרותיו של העומד מאחוריה.

תכנון מס בנוגע למיסוי בינלאומי הוא בעל משקל רב לגבי הפחתת נטלי מס גבוהים בגין הכנסות ורווחים שהנם תולדה של פעילות בחו”ל. לא אחת, שירותי רואה חשבון במיסוי בינלאומי משפיעים באופן ישיר על כדאיותה של ההשקעה והפעילות מחוץ לישראל. 
בין השאר, מטרתו של הליווי המקצועי הנה למנוע מצבים של כפל מס.

משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות’, מתמחה במיסוי בינלאומי ומציע ללקוחותיו מגוון רחב של שירותים בתחום כגון ייעוץ ותכנון מס בינלאומי מקיף, בחינת מבנה החזקות בחו”ל בדגש על שיקולי מס אפקטיביים, היכרות עם אמנות מס רלוונטיות לצמצום נטלי מס בינלאומיים, ייעוץ בדבר רה-לוקיישן לתושבי ישראל, מתן ייעוץ לעולים חדשים ותושבים חוזרים, בקשות לרשות המסים בישראל עבור תושב ישראל בנושא- גילוי מרצון, עריכה והגשת בקשות  פרה-רולינג, ייעוץ וליווי מול בנקים בנושא העברות כספים מחו"ל, ייעוץ מס בנושא ירושות ומתנות, עריכת חוות דעת מקצועיות בתחום המיסוי, עריכת הצהרות הון, צמצום נטל מס אשר מוטל על גורמים זרים שפועלים בישראל, ניהול נכון של חלוקת רווחים לצורכי מס, סיוע בהגשת דו”ח מס בחו”ל, סיוע בהקמת ישויות במדינות זרות (ובישראל), שינויים מבניים, קביעת מחירי העברה, תזמון ושיטתיות אשר כרוכים בחלוקת דיבידנדים, מתן ייעוץ לתושבים זרים העובדים בישראל ועוד.

דילוג לתוכן
צור קשר