מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

שיתוף ב email
שיתוף ב print
מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל – פתח דברים

מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
פנייה לקבלת ייעוץ מס בנושא הסדרת תשלום המסים מול רשויות המס בישראל היא בגדר חובה. 

רבים מהישראלים השוהים בחו"ל, טרם פעלו לטובת הסדרת המיסוי בישראל וחלקם בוחנים כעת את הדרך המיטיבה לדיווח על ההכנסה שהפיקו בחו"ל.
רשות המסים אורבת בפתח ויוזמת פנייה בטופס 5329 לישראלים ששבים לביקור מולדת לצורך הסדרת הדיווח ותשלום המס בישראל על כל ההכנסות שהופקו בחו"ל ולא דווחו.
לצורך כך, החלטנו לעשות סדר בנושא המיסוי ולפרט מצבים שכיחים בהם מתעוררת שאלת הדיווח  ועיקרי הפעולות הנדרשות בעת החזרה לישראל.

שיטת המיסוי בישראל 

עד שנת 2003 הייתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית. ע"פ שיטה זו מוסו כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל בין אם על ידי תושבי ישראל ובין אם על ידי תושבי חוץ.
בינואר 2003 מדינת ישראל "יישרה קו" עם שיטת המיסוי הנהוגה בחלק גדול ממדינות העולם באמצעות רפורמה מקיפה בדיני המס ובין היתר בתחום מיסוי בינלאומי
והחלה למסות לפי השיטה המעורבת. המשמעות- הפעלת שיטת חיוב במיסוי פרסונלי על תושב ישראל ומיסוי טריטוריאלי על תושב חוץ. 

על פי שיטה זו, תושבי ישראל ממוסים על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. ותושבי חוץ ממוסים על הכנסותיהם שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל (השיטה הטריטוריאלית).  כחלק מן המעבר לשיטת המעורבת, אימצה ישראל מנגנון זיכוי ממסי כפל, המבטיח זיכוי ממס זר.
משכך כל ישראלי ששוהה בחו"ל והפיק הכנסות בעודו תושב ישראל, חייב בדיווח ותשלום מס בישראל. 

תיקון 223 לפקודת מס ההכנסה

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה על הנישום גם במקרים בהם החזקה הכמותית בפקודת מס ההכנסה (להגדרת "תושב ישראל") מתקיימת לגביו. 
כלומר, בפועל, נטל ההוכחה מתהפך, שכן בהתאם לתיקון, נישום יחיד שמתקיימת לגביו החזקה הכמותית, והחזקה נסתרת לטענתו בשנת המס,
חייב להגיש דוח מס ולדווח למס הכנסה מדוע לטענתו אינו עוד תושב ישראל באמצעות ביסוס עובדות ו
מסמכים התומכים בטענתו.

פקודת מס הכנסה

בעקבות תיקון 223, חוקק סעיף 131(א) (5ה) החדש לפקודת מס הכנסה, המטיל חובת דיווח על כל יחיד שיוצא לחו"ל ולטענתו אינו עוד תושב ישראל ואינו חייב במס בישראל. 
זאת, כל עוד מתקיימות לגביו של אותו יחיד אחת משתי "חזקות הימים" האמורות בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה.
שהייה בישראל 30 ימים בשנה אחת מתוך שלוש השנים האחרונות עלולה להיות מספיקה כדי לחייב בחובת הדיווח.
יחיד כזה חייב בהגשת דיווח מפורט, בו יציין את העובדות עליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו. דהיינו,
כבר בעת הגשת הדוח על הנישום להגיש את כל הטיעונים והמסמכים התומכים בטענתו כי אינו "תושב ישראל".

מס יציאה

"מס היציאה" לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה. לפיו, נכס של אדם, שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל.
הנישום יכול לבחור בין תשלום המס במועד בו חדל להיות תושב ישראל, או תשלום ביום מכירת הנכס בפועל.

מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

מיסוי פעילות עסקית בחו"ל

כאשר תושב ישראל מפיק הכנסות מפעילות עסקית בחו"ל הוא נדרש בדיווח על כלל הכנסותיו ותשלום מס בישראל.
יחיד תושב ישראל נדרש להשלים מס בישראל. כמו כן זכאי היחיד תושב ישראל בעת חישוב הכנסתו החייבת לנכות הוצאות שונות אשר יצאו בייצור הכנסתו,
על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972. הדיווח בארץ על הכנסות בחו"ל נעשה באמצעות דוח אישי שמוגש בסוף השנה.

כמו כן נדרש תושב ישראל לצרף לדוח האישי נספח ד' שבו יש לציין את ההכנסה שהופקה בחו"ל וכן את המס ששולם בחו"ל בגין ההכנסות בחו"ל.
שיעור המס על ההכנסות יהא לפי פקודת מס הכנסה, דהיינו שיעור מס שולי, זכאות למימוש נקודות זיכוי ממס תוך התחשבות במס הזר ששולם בחו"ל.

מיסוי פעילות עסקית בחו"ל וכוונת ניתוק תושבות מישראל

כאשר תושב ישראל מחליט לנתק את התושבות ולהעביר את מרכז חייו לחו"ל, הוא חייב להיוועץ עם מומחה בתחום מיסוי בינלאומי.
יש לבחון האם ניתוק תושבות מתקיים לגביו בהתאם לפקודת מס הכנסה, פסיקה, חוזרי מס הכנסה והוראות ביצוע ולהבין את המשמעות מבחינת המשך ההתנהלות מול רשויות המס.
יחיד אינו יכול להפעיל שיקול דעת בנושא ניתוק תושבות, עליו להצטייד בחוות דעת מקצועית או לפנות ברולינג באמצעות רואה חשבון.
במקרים מסוימים, כמפורט לעיל בדבר תיקון 223 לפקודה, הוא אף מחויב בהגשת דוח מס והגשת דוח המפרט את העובדות
שעליהן מבוססת טענתו בצרוף מסמכים התומכים בטענתו. אי הגשת דוח כאמור הנה עבירה פלילית. מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

חשוב לציין כי הגשת הדוח המפורט אינה פוטרת את היחיד מהגשת דוח מס שנתי כתושב חוץ בהתאם להוראות סעיף 131(א)(4) לפקודה,
זאת במידה והייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס אשר הופקה או נצמחה בישראל, ממנה לא נוכה מלוא המס, לאור סעיף 5 לתקנות מס
הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988 וזאת לרבות התייחסות לנושא המיסוי לעניין סעיף 100א לפקודה "מס יציאה".

רילוקיישן שכירים   מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

רילוקיישן הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך העברת מרכז החיים למדינת התושבות האחרת.
תושב ישראל, אשר עשה ביצע רילוקיישן לחו"ל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס, כל עוד לא דיווח על ניתוק התושבות לרשויות המס.
כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. ואילו במעמד תושב חוץ, ייתכן ויהיה פטור מדיווח.
לתהליך הרילוקיישן קיימות השלכות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הנה חבות דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל.

רילוקיישן שכירים שלא ניתקו תושבות

ישראלים שביצעו רילוקיישן חלקי לחו"ל, דהיינו ללא ניתוק ונותרו במעמד "תושב ישראל", חייבים בדיווח לרשויות המס בישראל על ההכנסות מחו"ל,
היות והם עדיין נחשבים תושבי ישראל, כמו כן זכאי יחיד תושב ישראל בעת חישוב הכנסתו החייבת לנכות הוצאות שונות אשר יצאו בייצור הכנסתו.
אם מדובר בעובד תושב ישראל
שנשלח לחו"ל על ידי מעבידו הישראלי, יחולו עליו, לעניין התרת ההוצאות, כללי כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982).
ההוצאות העיקריות שיותרו לעובד ישראלי שמועסק תחת מעסיק ישראלי הנן: טיסות, דיור, שכר לימוד ילדים, טיפול רפואי וחופשות מולדת. אם מדובר בעובד תושב ישראל שמועסק תחת מעסיק זר, יחולו עליו, לעניין התרת ההוצאות, תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972 שמצמצמות את היקף ההוצאות המותרות לניכוי.

לצורך חישוב המס מתורגמים כל התשלומים לשקל חדש, גם אם שולמו במטבעות אחרים. מן המס שחושב ניתן לקזז מס ששולם בחו"ל.
הדיווח בארץ על הכנסות בחו"ל נעשה באמצעות דוח אישי שמוגש בסוף השנה. כמו כן נדרש לצרף לדוח האישי נספח ד' שבו יש לציין את ההכנסה שהופקה בחו"ל וכן את המס ששולם בחו"ל בגין ההכנסות בחו"ל. שיעור המס על ההכנסות יהא לפי פקודת מס הכנסה, דהיינו שיעור מס שולי, זכאות למימוש נקודות זיכוי ממס תוך התחשבות במס הזר ששולם בחו"ל.
אי דיווח על ההכנסות הנה עבירה פלילית על כל המשתמע מכך. מיסוי הכנסות ישראלים בסין

רילוקיישן  שכירים שניתקו תושבות

שכירים שביצעו עיתוק (רילוקשיין) מלא מישראל לחו"ל, הכולל ניתוק תושבות מישראל, לכאורה פטורים ממס הכנסה על הכנסותיהם מחו"ל ממועד העזיבה. 
רשות המסים אינה מכירה בקלות ברילוקשיין מלא, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על היוצאים לרילוקשיין לחו"ל.
כאמור לעיל, סעיף 131(א) (5ה) החדש לפקודת מס הכנסה, מטיל חובת הגשת דוח מס ודיווח על כל יחיד שיוצא לחו"ל ולטענתו אינו עוד תושב ישראל ואינו חייב במס בישראל. 

אין להקל על קביעת מעמד התושבות ורצוי שתיבחן באופן מקצועי באמצעות רואה חשבון תוך ביסוס העובדות לצורך קביעת מעמד התושבות. 
הפרת חובת הדיווח תהווה עברה פלילית בישראל על כל המשתמע מכך. מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

חשוב לציין כי הגשת הדוח המפורט אינה פוטרת את היחיד מהגשת דוח מס שנתי כתושב חוץ בהתאם להוראות סעיף 131(א)(4) לפקודה, זאת במידה והייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס אשר הופקה או נצמחה בישראל, ממנה לא נוכה מלוא המס, לאור סעיף 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988.
וזאת לרבות התייחסות לנושא המיסוי לעניין סעיף 100א לפקודה "מס יציאה".

מיסוי הכנסה משכר דירה שמקורה בנכס בחו"ל

עבור מי שנחשב תושב ישראל קיים מנגנון המיסוי הרגיל מכוח סעיף 121 לפקודה. לפי שיעור מס שולי.
מסלול מיסוי נוסף מופיע בסעיף 122א לפקודה. לפיו ניתן לבחור להתמסות על ההכנסה החייבת בשיעור 15% פיקס על כל ההכנסה ברוטו בניכוי פחת. 
לצורך חישוב ההכנסה החייבת, נקבע במסלול זה כי ניתן לנכות רק הוצאות פחת, ולא יותר קיזוז הוצאות אחרות בייצור ההכנסה, זיכוי או פטור.
לא יותר גם קיזוז בגין המס הזר שנוכה (אם נוכה) ע"י המדינה בה הנכס נמצא. תנאי להפעלת סעיף 122א לפקודה הוא שאין מדובר בהכנסה מעסק.
במיסוי הכנסות שכירות מחו"ל אין הבחנה בין דירות מגורים לבין נכס עסקי. בהנחה שלא מדובר בפעילות עסקית, הכנסה שתמוסה מכוח סעיף 122א לפקודה פטורה מדמי ביטוח לאומי.
מי שניתק תושבות מישראל אינו חייב בדיווח על הכנסותיו משכר דירה בחו"ל וזאת בכפוף לחובת הדיווח והודעתו לרשות המסים על ניתוק התושבות בשנת המס בה ניתק תושבותו
בצרוף מסמכים מבססים התומכים בעמדתו. 

אודות משרדינו מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות, הנו מידי ומשמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך.
קיימים שיקולי מס בניתוק תושבות מישראל מול הכדאיות בשמירת מעמד תושב ישראל.
משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בתחום מיסוי בינלאומי ומקנה סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על ניתוק תושבות וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל.
שירות המשרד בתחום המיסוי וביטוח לאומי כוללים בין היתר, ייעוץ מס וליווי שכירים ברילוקיישן, ישראלים בעלי פעילות עסקית בחו"ל, הגשת דו”חות מס, בקשות פרה-רולינג, כתיבת חוות דעת, ייעוץ לתושבים חוזרים, סיוע לעולים חדשים, גילוי מרצון והסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. 

למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום, שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס בסכומים מהותיים ביותר.
המשרד נבחר למוביל בליווי ישראלים שיצאו לחו"ל למטרת הגירה, רילוקיישן והשקעות בחו"ל וכן בליווי תושבים חוזרים ומתן פתרונות בתחום מס הכנסה וביטוח לאומי.

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים,
ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

משרד רואה חשבון - תושב חוזר - החזר מס הכנסה - רואה חשבון בתל אביב
משרד רואה חשבון