קרן השתלמות לשכירים

שיתוף ב email
שיתוף ב print
קרן השתלמות לשכירים

קרן השתלמות לשכירים – פתח דברים

קרן השתלמות לשכירים הנה קופה שנועדה במקור למימון השתלמויות מקצועיות, אולם כיום משמשת כאפיק חיסכון לשש שנים,
שבה העובד והמעסיק מפקידים כספים מדי חודש, בהתאם לגובה שכרו של העובד.
בנוסף לקרן השתלמות לשכירים, קיימות גם קרנות השתלמות למורים, לעצמאים ולחברי קיבוץ, שתנאיהן שונים.
מדובר באפיק חיסכון יחיד שנותר פטור ממס לאחר הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

קרן השתלמות לשכירים – שיעורי הפקדה

הפקדות כספי המעסיק לקרן השתלמות אינה מחויבת על פי חוק, אולם קיימים הסכמים קיבוצים וצווי הרחבה במגזרים שונים המחייבים מעסיקים להפריש לקרן השתלמות.
עובד שכיר שמעסיקו אינו מחויב לבצע הפרשות לקרן השתלמות, אינו יכול לפתוח קרן השתלמות.
מעסיק שחל עליו הסכם קיבוצי מחויב לשלם לקופת הקרן כספים לטובת העובד ביחס של 1:3.
זאת אומרת להפריש את חלקו עבור העובד בשיעור של 7.5% מה"משכורת הקובעת" (בשיעור 8.4% עבור עובד הוראה)
והן את חלקו של העובד (שינוכה משכרו) לקופת קרן ההשתלמות בשיעור 2.5% מהמשכורת הקובעת (ולגבי עובדי הוראה בשיעור 2.8%).

על המעסיק חלה חובה להעביר את התשלומים לקרן השתלמות תוך פרק זמן מוגבל כמפורט בחוק.

 "עובד הוראה" – הנו מי שחבר באחת מקרנות השתלמות אלה:
(1)  קרן השתלמות למורים וגננות בע"מ;
(2)  קרן השתלמות למורים על יסודיים, מורי סמינרים ומפקחים בע"מ;
(3)   קרן השתלמות למורים על יסודיים בע"מ;

"משכורת קובעת" – הכנסת עבודה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים – אך לא יותר מכפל הסכום המהווה תקרה לעניין תשלום תוספת היוקר כפי שהוא נקבע מעת לעת בהסכם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;
תקרת הסכום להפקדה החל מחודש מרץ 2014 הנה 15,712 ש"ח.

תנאי משיכה כספים בפטור ממס רווח הון – הוראות הפקודה

תנאי המשיכה בפטור ממס רווח הון של הכספים בקרן השתלמות לשכירים מפורטים בסעיף 3 (ה) וסעיף 9 (16א) בפקודת מס הכנסה.
ע"פ סעיף 3 (ה) לפקודה: "סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, (להלן – הסכם קיבוצי), ולגבי עובד שאין הסכם קיבוצי החל עליו – בגבולות שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובד שמקצועו, הוותק שלו ותנאי העבודה שלו דומים, אך לא יותר מ-8.4% מהמשכורת הקובעת לגבי עובד הוראה ולא יותר מ-7.5% מהמשכורת הקובעת לגבי כל עובד אחר, יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו לקרן".

ע"פ סעיף סעיף 9 (16א) לפקודה: "סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון, ולגבי עובד שהגיע לגיל הפרישה – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון; ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו – אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון; נפטר העובד, יהיו הזכאים לקבלת הסכומים כאמור רשאים למשכם מקרן ההשתלמות בפטור ממס;

הפטור לפי פסקה זו מותנה בכך שאם משך עובד סכום כלשהו מחשבונו, ייסגר החשבון לתשלומים נוספים; נסגר החשבון כך, יחולו הוראות פסקת משנה (א) לגבי משיכת יתרת הסכום שבחשבון; ובלבד שאם נמשך לשם השתלמות בישראל סכום שאינו עולה על שליש הסכום שעמד לרשות בעל החשבון בעת המשיכה, ולא קדמה למשיכה זו משיכה אחרת של סכום כאמור ב-12 החדשים שקדמו למשיכה האמורה, לא יראוה כמשיכה לעניין זה;

לעניין פסקה זו, "מועד התשלום הראשון" – המוקדם מבין אלה:

  1. סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון;
  2. סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון, אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם;

"הפקדה מוטבת" – כל אחד מאלה:

(1)   סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3(ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;
(2)   סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:

        (א) סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;
        (ב) סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;
        (ג) סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לפני יום ב' בתמוז התשס"ב (12 ביוני 2002);
(3)   סכום ששולם לקרן השתלמות לחברי קיבוץ, כהגדרתה בסעיף 58א, עד לסכום השווה ל-18,480 שקלים חדשים לשנה;

פרשנות כללית של הוראות הפקודה

הפקדות של המעסיק לקרן השתלמות, בשיעורים הקבועים בחוק ובגבולות התקרה שנקבעה לעניין זה, כמו כן הרווח הצבור על ההפקדות בקרן השתלמות פטורים ממס.
שכיר יהיה רשאי למשוך את מלוא הסכום שנצבר בקרן השתלמות בפטור ממס (הפרשות מעביד+ הפרשות עובד+ הרווחים צבורים) לאחר 6 שנים או
לאחר 3 שנים (במידה וישמש את העובד לצורך לימודי השתלמות) מהמועד התשלום הראשון שבו הפריש המעביד בקופת הקרן.  

עובד שהגיע לגיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, רשאי למשוך כספים לאחר שלוש שנות חברות בקופה.
כמו כן, שאירים של עובד שנפטר רשאים למשוך את הכסף שנצבר לזכותו ללא תלות בזמן שחלף מתחילת החברות בקרן.

דין הפקדות מעבר לסכום המרבי  

הסכום המרבי שעל המעביד להפריש בקופה מבלי שיוצר שווי קה"ל במשכורת העובד הנו 7.5% (אם מדובר בעובד הוראה 8.4%) מהמשכורת הקובעת של העובד באותו חודש או מהתקרה (15,712 ש"ח) כנמוך. כל הפקדה מעבר לסכום המרבי מחייבת מהמעביד לזקוף שווי במשכורת העובד.
הסכום המזערי שעל העובד להפריד לקרן השתלמות כדי ליהנות מהפטור במשיכה (הפקדה מוטבת) הנו 1/3 מהסכום המרבי שעל המעביד להפריש לטובת הקרן.
במצב שבו מעביד מטיב עם העובד ומפקיד עבורו כספים בקרן השתלמות מעבר לסכום המרבי ואף לעתים מעבר לתקרה המזכה בפטור ממס רווח הון, הוא מחויב לזקוף
לעובד "שווי קרן השתלמות" על כל היתרה העודפת במשכורתו החודשית והעובד ימוסה על היתרה העודפת הזו במס שולי. 

דוגמה
משכורתו של עובד בחודש 5/2019 מורכבת מ- 12,500 ש"ח בסיס + 6000 ש"ח עבור שעות נוספות. המעביד הפריש לקרן השתלמות בשיעור 7.5% על מלוא השכר.
פתרון
בפועל המעביד הפריש  1,388 ש"ח =18,500 ש"ח *7.5%

הסכום המרבי שעל המעביד להפריש הנו-  938 ש"ח =7.5%*12,500ש"ח (משכורת קובעת הנה ללא רכיב שכר של שעות נוספות).
ולכן השווי שייזקף לעובד בתלוש הנו 450 ש"ח שימוסה לפי שיעור המס השולי של העובד. 
בנוסף הרווחים שנצברו על חריגה זו, יחויבו במס רווח הון בשיעור 25% בדומה למס המוטל על אפיקי השקעה אחרים וזאת אף אם משך את הכספים במועדים שצוינו לעיל (בתום תקופה של 6 שנים או 3). אם העובד משך את הכספי לפני המועד הקבוע בחוק (יידון בהמשך), יחויבו הרווחים במס לפי מדרגת המס השולי שחלה על העובד בעת המשיכה.

משיכת כספים לפני המועדים הקבועים בפקודה

משיכה שלא כדין של הכספים מקרן ההשתלמות לפני תום הזמן, שלא לצורך השתלמות, תחויב במס הכנסה בהתאם למס השולי החל על העובד בעת המשיכה.
החיוב במס יחול רק על חלק המעביד בהפקדות בקרן ההשתלמות, שכן חלקו של העובד כבר חויב במס הכנסה בעת תשלום השכר.
כמו כן יחול חיוב במס הכנסה שולי גם על הרווחים שנצברו בקרן (הן על החלק של העובד והן על החלק של המעסיק).
בפועל חברת הביטוח מנכה במקור מס מקסימלי בשיעור של 47%. לרוב פעולת הניכוי יוצרת בידי המבוטח זכאות להחזר מס, ולכן נכון יהיה להגיש
לרשויות המס בקשה להחזר מס בשנת המס שבה נמשכו הכספים.

איך לבחור קרן השתלמות לשכירים

סעיף 20 לחוק הפיקוח על נכסים פיננסיים מקנה לעובד את הסמכות הבלעדית לקבוע באיזו קרן השתלמות יהיה חבר.
בחירת קרן השתלמות תהא בהתאם לשיקולים דומים לאלה המלווים כל השקעה בתכנית חיסכון או בשוק ההון:
חוסנו של הגוף המנהל, מדיניות ההשקעות של הקרן, דמי הניהול הנגבים מההפקדה ומהצבירה וביצועי הקרן בשנים האחרונות יחסית לקרנות אחרות וכדומה. לקבלת מידע על קרנות השתלמות והשוואת תשואות של קרנות השתלמות הפועלות בישראל, היכנסו לאתר "מיי גמל נט".

אודותינו

משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות' מנוסה בייעוץ מס לשכירים וליווי פורשים.
המשרד פועל בין היתר בתחום החזרי מס לשכירים תוך מיצוי מלוא הזכויות והטבות המס. 

כותב המאמר הנו רו"ח אמנון בן שושן, מרצה בכיר בתחום חשבי שכר ובודק שכר בכיר מטעם הלשכה.

 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רואה חשבון

הקלה בעת משיכת כספים מקופות גמל

רשות המסים פרסמה היום הוראות המאפשרות לקופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה להעניק פטור מניכוי מס במקור בעת משיכה חד פעמית של כספי תגמולים או

קרן השתלמות לעצמאים

קרן השתלמות לעצמאים

קרן השתלמות לעצמאים – פתח דברים קרן השתלמות לעצמאים היא קופת חיסכון, שנועדה לצורך מימון השתלמויות מקצועיות, אולם כיום משמשת הקרן כאפיק חיסכון לשש שנים.

דוח מס לשכיר

דוח שנתי לשכיר – חובת הגשה

דוח שנתי לשכיר – פתח דבר הנטייה של ציבור השכירים לחשוב שחובת הגשת דוח שנתי לרשות המסים בישראל היא נחלתם של יחידים עצמאים וחברות בע"מ

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

משרד רואה חשבון - תושב חוזר - החזר מס הכנסה - רואה חשבון בתל אביב
משרד רואה חשבון