תושב ישראל (תושבות) לעניין ביטוח לאומי

שיתוף ב email
שיתוף ב print
תושב ישראל (תושבות) לעניין ביטוח לאומי

תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי – פתח דברים

תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי- מאת רואה חשבון אמנון בן שושן.
רבים מהישראלים ששהו בחו"ל לטובת הפעלת עסק או רילוקיישן כשכירים, שבו לאחרונה לישראל בעקבות נגיף הקורונה.
בעקבות ההתפתחות בנושא ואי וודאות בעתיד הנראה לעין, נשקלת בכובד ראש, עבור חלקם, גם האפשרות להעתיק את מרכז החיים חזרה לישראל.
פנייה לקבלת ייעוץ מס בנושא הסדרת תשלום ביטוח לאומי מול המוסד לביטוח לאומי בישראל- היא בגדר חובה. 

אותם ישראלים שלא פעלו לטובת הסדרת תושבותם, דיווחים ותשלום ביטוח לאומי, בוחנים כעת את הדרך המיטיבה לדיווח על ההכנסה שהפיקו בחו"ל. אם בכלל.
השאלות שעולות הן- האם להגיש לביטוח לאומי בקשה לניתוק תושבות בביטוח לאומי על כל תקופת השהייה מחוץ לישראל ולקבל פטור על תשלום ביטוח לאומי

או שמא להישאר במעמד תושב ישראל ולדווח על כל ההכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לגבולות ישראל. 
בצל נסיבות החזרה, המוסד לביטוח לאומי אורב בפתח ויוזם ברור עם מבוטחים לגבי מעמד תושבותם לצורך הסדרת הדיווח ותשלום ביטוח לאומי בישראל
על כל ההכנסות שהופקו בחו"ל ולא דווחו. לצורך כך, החלטנו לעשות סדר בנושא ביטוח לאומי ולהביא את עיקרי הפעולות הנדרשות בעת החזרה לישראל.

מיהו תושב ישראל תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי

חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מיהו תושב ישראל. 
תושב ישראל חייב לשהות כחוק בישראל ואם הוא אינו אזרח ישראל, הוא חייב להחזיק באחת מהאשרות המקנות תושבות:
רישיון לישיבת קבע או אשרה מסוג א/1, א/2, א/4, א/5 (כפוף לכללי הישיבה בישראל בסעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי). הפסיקה קבעה שתושב ישראל הוא מי ש"מרכז חייו" בישראל. מרכז החיים נבחן בפסיקה לפי שני מבחנים:

מבחן אובייקטיבי – ייבדק לפי העובדות בפועל. זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום שבו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או במוסדות ומטרת השהייה מחוץ לישראל (לימודים, טיפול רפואי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי).
מבחן סובייקטיבי – ייבחן על פי כוונותיו של המבוטח. מה הייתה כוונת האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות בפני הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב ישראל, נקבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח, אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שנים רצופות. בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מן הארץ.  בתום 5 שנים, המבוטח מתבקש להוכיח ששהותו בחו"ל ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים שלו עדיין בישראל.  לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (ב.ל 627) ולצרף הוכחות לטענותיו.

הביטוח הלאומי רשאי לבחון את תושבותו של אדם גם לפני שמלאו 5 שנים לשהותו בחו"ל. למשל במקרים שהאדם עצמו פונה לביטוח הלאומי, ומבקש להוכיח שמרכז חייו עבר לחו"ל, גם אם עדיין לא חלפו 5 שנים מאז שיצא מהארץ. או כשיש בידי המוסד לביטוח לאומי מידע, שממנו עולה לכאורה, שהאדם חדל להיות תושב ישראל, גם לפני שחלפו 5 שנים ממועד יציאתו מהארץ.
החלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה.
החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים.

מעמד תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי – מתוך הפסיקה

בעניין סלמון (עב"ל 46375-09-17) סלומון כהן – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.3.2019

סוכמו אמות המידה לבחינת תושבות של אדם לצורך חוק הביטוח הלאומי. וכך נאמר:
"הלכה פסוקה היא כי על מנת להיחשב כתושב ישראל לעניין ביטוח לאומי ולצורך קבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, על המבוטח להוכיח כי מרכז חייו הוא בישראל וזאת באמצעות בחינת "מרב הזיקות". למבחן זה נקבע שני היבטים: ההיבט האובייקטיבי, הבוחן היכן מצויות מרב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי, הבוחן את כוונתו של האדם ואת אופן ראייתו על מרכז חייו. היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה זמן שהייה בישראל לתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, מקום בו מתגוררת משפחתו של האדם, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום עיסוקו והשתכרותו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מייצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו ומטרת השהייה מחוץ לישראל". 

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 39636-09-17) דן ביום 27 במאי 2019 בעניין ניתוק תושבותו של דניאל פוקס

בית הדין קבע כי המבוטח תושב ישראל מיום לידתו ושהייתו בניגריה היא אך ורק למטרת פרנסת משפחתו שגרה בישראל. זאת על אף שמרבית הזמן הוא שוהה ועובד בניגריה.
בית הדין קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי בעניין חשיבותו המכרעת של התא המשפחתי.

בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 20149-01-18) קיבל ביום 4 ביוני 2019 את תביעתו של אלכסנדר פיליש

וקבע כי יש לראותו כתושב ישראל על אף שהות בחו"ל בנסיבות המיוחדות.

המבוטח, כבן 90, עלה ארצה סמוך לקום המדינה, וגר בה דרך קבע. בבעלותו משק חקלאי שבו התגורר עם רעייתו המנוחה ועם ילדיו. לאחר שהתאלמן נוצר קשר בינו לבין אישה אחרת ילידת הונגריה. הם שהו זמן ממושך בישראל, אולם עקב גילה המתקדם והרעה במצבו הבריאותי של המבוטח, הם שהו זמן רב יותר בהונגריה.
בית הדין האזורי קבע כי העובדה כי התובע העתיק את מיקומו הפיזי לחו"ל אינו קובע בהכרח כי העתיק את מרכז חייו לחו"ל. יש לשקלל את גילו המתקדם של התובע ומצב בריאותו כאשר בוחנים את מרכז החיים של המבוטח.
"אף כי ברורה לנו המשמעות הטריטוריאלית העומדת בבסיסו של חוק הביטוח הלאומי, הוכח בהליך כי מרבית זיקותיו של התובע, גם בתקופה הרלוונטית לבחינת תושבותו, עדיין מצויות בארץ, זאת למרות העובדה כי אינו מתגורר בה וכי אין לראות במגוריו בהונגריה כמגורי קבע".

בית הדין טען כי הבחינה צריכה להיעשות כאשר נותנים את הדעת לסגנון החיים המשתנה ולאופי המשתנה של ה"תושבות" על פי גיל המבוטח.
"שהותו של התובע בחו"ל נכפית עליו למעשה מכורח הנסיבות, ואין בה כדי לנתק את הזיקה האמיתית והאמיצה הקיימת בינו ובין המדינה משך עשרות שנים… לא נעלם מעינינו כי התובע בחר לקשור את גורלו ואת חייו, בגילו המתקדם, עם אישה המתגוררת דרך קבע בחו"ל וזו הייתה בחירתו… אלא, שהתובע העיד כי כאשר נרקם הקשר הזוגי בינו ובין זוגתו תכננו השניים לשהות מחצית מהשנה בחו"ל ומחציתה האחרת בארץ, אך בשל גילם ומצבם הבריאותי הרעוע של שניהם, לא התממש הרצון".
בהתחשב בעובדות שלעיל בדבר נכסיו וקשריו בישראל ובהיעדר הוכחה מצד המוסד לביטוח לאומי בדבר קיומם של נכסים וקשרים שלו בחו"ל, מקבל בית הדין את התביעה ומאשר את תושבותו של המבוטח בישראל.

בעניין גולדז'ק  (עב"ל 38430-04-18) יעקב גולדז'ק – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.7.2019. 

דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעת גולדז'ק, אשר עלה מפולין לישראל בשנת 1964 ומאז ובמשך שלושים ושמונה שנים –
התגורר בישראל, הקים בה משפחה, עבד בה, רכש יחד עם רעייתו דירת מגורים וכן דירה נוספת להשקעה.
גולדז'ק הגיש תובענה בגדרה ביקש לקבוע כי אינו "תושב ישראל" החל משנת 2002, שנת ההגירה שלו לפולין, ולהורות למוסד להחזיר לו את דמי הביטוח אשר שילם. 
בית הדין דחה את התביעה וקבע, כי גולדז'ק עבר לפולין לצורכי תעסוקה בלבד, תוך שמירה במשך כל התקופה על זיקות עמוקות ואמיצות לישראל.
לאורך כל השנים ביקר גולדז'ק בישראל באופן רציף ותכוף. בכך נתן ביטוי מעשי לעומק זיקותיו לישראל ולמשפחתו אשר נותרה בה.
בהיבט האובייקטיבי, לגולדז'ק יש נכסים בארץ, כגון: דירת מגורים, דירה להשקעה וחשבונות בנק בהם סכומים משמעותיים.
בהיבט הסובייקטיבי, גולדז'ק קשור מאד לישראל, כפי שזה בא לידי ביטוי בתדירות הגבוהה של ביקוריו בארץ.

בעניין מיזל (עב"ל 10820-09-17) המוסד לביטוח לאומי – אריה מיזל, ניתן ביום 30.7.2019.

 לפני צאתו לעבודה בחו"ל, פנה מיזל למוסד לביטוח לאומי והודיע על תחילת עבודתו אצל מעסיק זר בחו"ל, לצורך הסדרת תשלום דמי הביטוח.
המוסד שלח למיזל פנקס לתשלום דמי ביטוח בגובה המינימלי כפי שמשלם מי שאינו עצמאי ואינו עובד.
לאחר שהכנסותיו דווחו למס הכנסה, הוצאו לו שומות לתשלום דמי ביטוח מלאים לפי השיעור החל על הכנסות מחו"ל באופן רטרואקטיבי. 

מיזל שהה ברומניה ועבד אצל מעסיק זר בתקופה שבין 31.12.2008 ועד סוף שנת 2010.
ביום  8.4.2009 הגיש מיזל טופס "שאלון לקביעת תושבות – לשוהה בחו"ל". במסגרתו הצהיר כי הנו "שכיר במדינה זרה".
עם זאת, הוסיף בהערות כי "בסיס החיים בישראל", וכי אשתו וילדיו הקטינים אינם מצטרפים עמו לנסיעה לחו"ל.
מיזל לא דיווח למוסד לביטוח לאומי באופן יזום על הכנסותיו. דיווחי השומה אשר הגיש למס הכנסה התקבלו במוסד לביטוח לאומי.

בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) נקבע, כי מבוטח תושב ישראל המועסק במדינה זרה אצל מעביד שאינו ישראלי, ישלם בעצמו את דמי הביטוח. בתקנה 20 (א) לתקנות , הנושאת את כותרת השוליים "מבוטח השוהה בחוץ לארץ" נקבע, כי מבוטח השוהה מחוץ לישראל, ישלם את דמי הביטוח כמבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי.
אולם כאשר מדובר בעובד המועסק כשכיר במדינה זרה על ידי מעסיק זר, המבוטח נדרש בעצמו לדווח ולבצע את תשלום דמי הביטוח.

בית הדין האזורי קבע חד משמעית כי יש לראות בהכנסות המבוטח כשכיר בחו"ל אצל מעסיק זר, שחייבות במס, כהכנסות החייבות בתשלום דמי ביטוח.
במקרה דנן, נקבע כי למרות השיהוי לא יבוטלו השומות ממספר טעמים: ראשית, מיזל לא הוכיח באופן אובייקטיבי כי שונה מצבו לרעה עקב השיהוי. שנית, דמי ביטוח הנם תשלום חובה, וטענה בדבר הסתמכות לגיטימית המבוססת על נוהג הנוגד דין מעוררת קושי. שלישית, מכוח דין חלה על מבוטח המועסק במדינה זרה אצל מעסיק זר, חובת דיווח למוסד על הכנסותיו. 
תושב ישראל העובד ומקבל הכנסה מחו"ל, כעצמאי או כשכיר אצל מעסיק זר, חייב בדיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי על מלוא הכנסותיו מחו"ל. זאת, אף אם קיבל חיובים מוקטנים לתשלום דמי ביטוח בעת שהייתו בחו"ל. במקרה כזה, הוא יקבל חיוב לתשלום רטרואקטיבי. אך בנסיבות חריגות, ייתכן ותהיה הצדקה לביטול מלוא הקנסות, הריבית ורוב ההצמדה למדד שהוטלו בגין החוב. 

מאמרים נוספים באותו נושא:

מיסוי הכנסות ישראלים בחו"לרילוקיישן, מיסוי רילוקיישןרילוקיישן לאירופהייעוץ מס רילוקיישןעובדים ישראלים המועסקים בחו"לעובדים ששכרם משולם בחו"להכנסות תושבי ישראל מחו"להכנסות עובדים שכירים בחו"ל הצהרת הוןמיסוי בינלאומי.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
רילוקיישן הוצאות מוכרות

רילוקיישן הוצאות מוכרות

רילוקיישן – פתח דברים רילוקיישן הוצאות מוכרות – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן התופעה של תושבי ישראל העוזבים את מדינת ישראל לתקופות שונות כדי

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

משרד רואה חשבון - תושב חוזר - החזר מס הכנסה - רואה חשבון בתל אביב
משרד רואה חשבון