התיישנות חוב לביטוח לאומי

התיישנות חוב לביטוח לאומי

דה יורה

ביום 28.7.2014 התקבל תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי שקבע הוראות לגבי התיישנות חובות לביטוח לאומי החל מיום 1.1.2015.
על פי התיקון, דרישות לתשלום חובות לביטוח לאומי לגבי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, יתבצעו בתוך 7 שנים לכל היותר ממועד קיומו של החוב.

יישום החוק דה פקטו

החל מיום 1.1.2015- המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לגבות חוב בגין דמי ביטוח שלא שולמו, אם עברו 7 שנים מהמועד שבו היה המבוטח צריך לשלם ובתנאי שהמוסד לביטוח לאומי לא דרש אותם במהלך תקופה זו.
אי תשלום החוב לא יפגע בזכויות של המבוטח לקצבה או לגמלה.

תנאי הזכאות והגבלות למחיקת חוב מביטוח לאומי

  1. במקרה בו החוב נובע מתשלום יתר של גמלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, רשאי המוסד לביטוח לאומי לגבות את החוב, גם בחלוף 7 שנים. עניין זה הוכרע לאחרונה בפסיקה ע"י בית הדין הארצי לעבודה.
  2. אם המוסד לביטוח לאומי לא שלח לחייב דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בדואר, ואם שלח- לא נקט הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או שלא ביצע קיזוז בתוך 7 שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו מהחייב דמי הביטוח.
  3. הגבלת אפשרות הגבייה לתקופה של שבע שנים כאמור, לא תחול לגבי מבוטח שחלה עליו חובת רישום ולא נרשם, או שלא דיווח כחוק על הכנסותיו (עצמאים ובעלי הכנסות פסיביות).
    לגביהם- תחל תקופת שבע השנים לעניין ההתיישנות מהמועד שבו קוימה החובה, או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח מרשות המסים, לפי המוקדם.
  4. לגבי מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בשומה סופית של פקיד השומה, והשומה הסופית נקבעה לאחר חלוף שבע השנים האמורות, תחול ההתיישנות במועד קביעת השומה הסופית.
  5. ניתן יהיה לגבות חוב דמי ביטוח שנוצר בין השנים 1999-2007- גם אם עברו 7 שנים ממועד קיום החוב ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי שלח דרישה לחייב בדואר עד יום 30.6.2016. אם המוסד לביטוח לאומי לא שלח דרישה בדואר, או לא נקט הליכי גבייה, לא ייגבה יותר החוב וכל חוב שנצמח ממנו.

חשוב לדעת

אם המוסד לביטוח לאומי העביר דרישת תשלום או קיזז את החוב מתשלום אחר שמגיע למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי, למרות שעברו 7 שנים, יש לפנות אל מחלקת הביטוח והגבייה בסניף המוסד לביטוח הלאומי שאליו משתייך המבוטח ולטעון כי מדובר בחוב שהתיישן.

בכל מקרה בו מבוטח נדרש לשלם חוב למוסד לביטוח לאומי, ללא קשר לתנאי הזכאות האמורים, הוא רשאי לבקש להפחית את גובה החוב או אף לבטל את החוב.

כותב המאמר- אמנון בן שושן, רואה חשבון

 

 

 

 

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן