נכתב על ידי: רואה חשבון אמנון בן שושן, מומחה למיסוי ישראלי ובינלאומי
עודכן לאחרונה: 3 בספטמבר 2026
למי מיועד המאמר: יחידים, בעלי שליטה וחברות שיש להם הכנסה, נכס, עבודה, השקעה או פעילות עסקית ביותר ממדינה אחת וקיימת בעניינם זיקה לישראל.
מתי נדרשת בחינה מקצועית: כאשר קיימת אי-ודאות לגבי תושבות המס, כאשר יותר ממדינה אחת עשויה למסות אותה הכנסה, או כאשר הפעילות כוללת חברה זרה, עבודה ממדינה אחרת, עסקה בין צדדים קשורים, תשלום לתושב חוץ או חובות דיווח ביותר ממדינה אחת.
מיסוי בינלאומי עוסק בחבות המס במקרים שבהם נישום, הכנסה, נכס או פעילות קשורים ליותר ממדינה אחת. כאשר קיימת זיקה לישראל, הבדיקה לפי הדין הישראלי מתחילה בתושבות הנישום ובמקום הפקת ההכנסה. לאחר מכן נבחנות הוראות אמנת המס הרלוונטית, ככל שקיימת, והדרך שבה נמנע כפל מס בין המדינות.
תושב ישראל חייב ככלל במס על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל ומחוץ לישראל, ואילו תושב חוץ חייב בישראל על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. המאמר מציג את סדר הבדיקה ליחידים ולחברות, מתושבות ומקור ההכנסה ועד אמנות מס, מוסד קבע, חברות זרות, זיכוי בגין מסי חוץ, מחירי העברה, ניכוי מס במקור, מס יציאה, העברה בין-דורית חוצת גבולות וחובות דיווח.
מהו מיסוי בינלאומי ובמה עוסק התחום?
מיסוי בינלאומי עוסק בקביעת חבות המס כאשר נישום, הכנסה, נכס או פעילות קשורים ליותר ממדינה אחת. בכל מדינה נבחנת תחילה חבות המס לפי דיני המס הפנימיים שלה, ולאחר מכן נבחנות הוראות אמנת המס בין המדינות, ככל שקיימת אמנה החלה על המקרה.
שני בסיסי חיוב מרכזיים עומדים בבסיס המיסוי הבינלאומי. מיסוי פרסונלי מבוסס על הקשר בין הנישום למדינה, ובראש ובראשונה על תושבותו לצורכי מס. מיסוי טריטוריאלי מבוסס על הקשר בין ההכנסה למדינה שבה היא הופקה או נצמחה. בהתאם לדין בכל מדינה, מדינת התושבות עשויה למסות את תושביה גם על הכנסות שהופקו מחוץ לתחומה, ואילו מדינת המקור עשויה למסות הכנסה שהופקה בתחומה גם כאשר הנישום הוא תושב מדינה אחרת.
כאשר שתי מדינות מטילות מס על אותה הכנסה עלול להיווצר כפל מס. במקרים אלה יש לבחון את דיני המס בשתי המדינות ואת אמנת המס הרלוונטית. האמנה עשויה להגביל את זכות המיסוי של אחת המדינות, לחלק את זכויות המיסוי ביניהן ולקבוע כיצד תינתן הקלה מכפל מס.
שיטת המיסוי בישראל – מיסוי פרסונלי ומיסוי טריטוריאלי
עד סוף שנת 2002 התבססה שיטת המס בישראל בעיקר על מיסוי טריטוריאלי, שלפיו החיוב במס התמקד בהכנסות שהופקו או נצמחו בישראל, לצד מספר הוראות שהחילו מיסוי פרסונלי גם על הכנסות מסוימות מחוץ לישראל. תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2003, שינה את בסיס המיסוי והנהיג שיטת מיסוי פרסונלית, שלפיה תושבי ישראל חייבים ככלל במס על הכנסותיהם על בסיס כלל-עולמי.
פקודת מס הכנסה קובעת כיום כי תושב ישראל חייב ככלל במס על הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל וכן על הכנסה שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל. תושב חוץ חייב בישראל על הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל. לפיכך, תושבות הנישום ומקום הפקת ההכנסה הם שני בסיסים מרכזיים בקביעת חבות המס לפי הדין הישראלי.
המעבר למיסוי פרסונלי חייב גם לקבוע כללים מפורטים לגבי מקום הפקת ההכנסה ולתת מענה למצבים שבהם הכנסה של תושב ישראל חייבת במס גם במדינה אחרת. לשם כך כוללת פקודת מס הכנסה כללי מקור להכנסות והוראות לזיכוי בגין מסי חוץ, שיפורטו בהמשך המאמר.
סדר הבדיקה לקביעת חבות המס בפעילות בינלאומית
בחינת חבות המס כאשר מעורבת יותר ממדינה אחת מתחילה בארבע שאלות יסוד: מי הנישום, מהי תושבות המס שלו, היכן הופקה או נצמחה ההכנסה ומה קובעת אמנת המס הרלוונטית, ככל שקיימת. התשובות לשאלות אלה קובעות אילו מדינות רשאיות למסות את ההכנסה ומהו היקף זכות המיסוי של כל אחת מהן.
נקודת המוצא היא הדין הפנימי בכל מדינה. בישראל יש לקבוע תחילה אם קמה חבות מס מכוח תושבות הנישום או מכוח מקור ההכנסה. לצורך קביעת מקור ההכנסה יש לזהות את סוג ההכנסה וליישם את כלל המקור המתאים לה לפי פקודת מס הכנסה.
כאשר קיימת אמנת מס בתוקף בין ישראל למדינה האחרת, נבחנות לאחר מכן הוראות האמנה. האמנה עשויה להגביל את זכות המיסוי שקמה לפי הדין הפנימי, לחלק את זכויות המיסוי בין המדינות ולקבוע את הדרך להקלה מכפל מס. לאחר קביעת החבות נבחנים גם הזיכוי בגין מסי חוץ, ניכוי המס במקור וחובות הדיווח.
ארבע שאלות יסוד בבדיקת חבות המס
| השאלה | מה נבדק | המשמעות המיסויית |
|---|---|---|
| מי הנישום? | היחיד, החברה או נישום אחר שלו מיוחסת ההכנסה | קובעים אילו הוראות מס וחובות דיווח חלות |
| מהי תושבות המס? | אצל יחיד נבחן מרכז החיים וחזקות ימי השהייה. אצל חברה נבחנים מקום ההתאגדות והשליטה והניהול | קובעים את היקף החיוב מכוח תושבות |
| היכן הופקה או נצמחה ההכנסה? | מסווגים את ההכנסה ומיישמים את כלל המקור המתאים לה | קובעים אם קיימת לישראל זכות מיסוי מכוח מקור ההכנסה |
| מה קובעת אמנת המס? | בוחנים את חלוקת זכויות המיסוי ואת ההוראות למניעת כפל מס | קובעים אם האמנה מגבילה את החיוב לפי הדין הפנימי וכיצד תינתן הקלה מכפל מס |
תושבות מס של יחיד ומבחן מרכז החיים
יחיד נחשב תושב ישראל לצורכי מס כאשר מרכז חייו בישראל. קביעת מרכז החיים מבוססת על מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, ובכלל זה מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו, מקום עיסוקו או העסקתו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות.
לצד מבחן מרכז החיים קובעת פקודת מס הכנסה שתי חזקות הניתנות לסתירה. החזקה הראשונה מתקיימת כאשר היחיד שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס. החזקה השנייה מתקיימת כאשר שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך כל תקופת שהייתו בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. לצורך מניין הימים, גם חלק מיום נחשב יום. החזקות ניתנות לסתירה הן בידי היחיד והן בידי פקיד השומה על בסיס מכלול העובדות.
לפי הפקודה, "תושב חוץ" הוא מי שאינו תושב ישראל, ולצד זאת נקבעה חלופה נוספת להגדרה. במסגרת חלופה זו יחיד ייחשב תושב חוץ אם שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל אחת משנת המס ומשנת המס שלאחריה, ומרכז חייו היה מחוץ לישראל בשתי שנות המס שלאחר אותן שנים. חוזר מס הכנסה 1/2011 בנושא תיקון 168 מפרט את אופן יישומה של חלופה זו.
כאשר מתקיימת אחת מחזקות ימי השהייה והיחיד טוען כי היא נסתרת, חלה עליו חובת הגשת דוח לפי סעיף 131(א)(5ה), ובמסגרתו עליו לפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו ולצרף מסמכים תומכים, אם קיימים. חובה זו אינה חלה על בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור, על יחיד שהוחרג מתושבות בהתאם לתקנות הרלוונטיות ועל עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א. טופס 1348 – הצהרת תושבות משמש לדיווח זה.
להרחבה ראו מבחני תושבות מס של יחידים בישראל.
תושבות חברה ומבחן השליטה והניהול
חבר בני אדם נחשב תושב ישראל לצורכי מס אם הוא התאגד בישראל או אם השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. חברה שהתאגדה במדינה זרה עשויה אפוא להיחשב תושבת ישראל כאשר השליטה והניהול על עסקיה מופעלים בפועל מישראל.
מבחן השליטה והניהול בוחן היכן מופעלות בפועל סמכויות הניהול ומתקבלות ההחלטות העסקיות המהותיות והאסטרטגיות של החברה. הבחינה כוללת את זהות מקבלי ההחלטות, המקום שממנו הם פועלים, תהליך גיבוש ההחלטות והגורמים המפעילים בפועל את סמכויות הניהול. תוספת 1 לחוזר מס הכנסה 4/2002 בנושא שליטה וניהול מדגישה גם את מעורבות הדירקטוריון ואת זהות הגורם שמקבל בפועל את ההחלטות המהותיות בחברה.
בבחינת מכלול העובדות ניתן להיעזר גם במקום ניהול הפעילות השוטפת, מקום ניהול והחזקת ספרי החברה, מקום פעילותם של בעלי התפקידים המרכזיים, ההתקשרויות עם נותני שירותים והקשרים העסקיים המהותיים. המשקל ניתן למהות ההתנהלות בפועל ולתהליך קבלת ההחלטות בחברה.
תיקון 168 לפקודת מס הכנסה קובע חריג לגבי חבר בני אדם שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, או בידי מי מטעמו, וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו היה היחיד לתושב ישראל. החריג חל ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה נחשב תושב ישראל אלמלא הפעלת השליטה והניהול בישראל בידי אותו יחיד או מי מטעמו, אלא אם חבר בני האדם ביקש אחרת.
מבחן התושבות קובע את מעמדה של החברה כתושבת ישראל לצורכי מס. מבחן מוסד הקבע בוחן שאלה אחרת – האם פעילות של חברה במדינה שאינה מדינת תושבותה מקנה לאותה מדינה זכות למסות את הרווחים המיוחסים לפעילות. כאשר החברה נחשבת תושבת גם במדינה אחרת לפי דיניה, יש לבחון גם את מנגנון התושבות שנקבע באמנת המס הרלוונטית.
להרחבה ראו קביעת תושבות מס של חברה – מבחני שליטה וניהול.
מיסוי בינלאומי: מקום הפקת ההכנסה ואמנות מס
כללי המקור בדין הישראלי
הדין הישראלי קובע את מקום הפקת ההכנסה לפי סוג ההכנסה. תיקון 132 לפקודה, שבמסגרתו נוסף סעיף 4א, קובע את כללי המקור להכנסות פירותיות, ואילו מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון נבחן לפי סעיף 89 לפקודה. לגבי תושב חוץ, כללי המקור משמשים לקביעה אם קמה לישראל זכות מיסוי על הכנסה שהופקה או נצמחה בישראל. לגבי תושב ישראל, הם רלוונטיים בין היתר לסיווג הכנסת חוץ וליישום הוראות הזיכוי בגין מסי חוץ.
סעיף 4א קובע כלל מקור נפרד לפי סוג ההכנסה. הטבלה שלהלן מרכזת את נקודת המוצא לפי הדין הישראלי ואת הבדיקה הנוספת הנדרשת כאשר חלה אמנת מס.
כיצד אמנת מס משפיעה על זכות המיסוי
הדין הפנימי בכל מדינה קובע תחילה אם קמה חבות מס, ולאחר מכן נבחנות הוראות אמנת המס, ככל שהיא חלה. האמנה עשויה להקצות או להגביל את זכויות המיסוי בין המדינות ולקבוע את מנגנון ההקלה מכפל מס.
הבדיקה נעשית לפי נוסח האמנה והפרוטוקול החלים בשנת המס. חוזר מס הכנסה 1/2022 בנושא ה-MLI מפרט את אופן בחינת השינויים החלים על אמנות המס בהתאם להודעות, לבחירות ולהסתייגויות של שתי המדינות.
הזכאות להטבות אמנה עשויה להיות כפופה לתנאים נוספים. בדיבידנד, ריבית ותמלוגים עשויה להידרש בחינה של בעל הזכות שביושר. חוזר מס הכנסה 22/2004 בנושא בעל הזכות שביושר באמנות מס מפרט את עמדת רשות המסים בנושא. הוראות למניעת ניצול לרעה של אמנות עשויות לכלול גם את מבחן המטרה העיקרית (Principal Purpose Test – PPT). מבחן זה עשוי לשלול הטבת אמנה כאשר ניתן להסיק באופן סביר שקבלת ההטבה הייתה אחת המטרות העיקריות של ההסדר או העסקה, אלא אם מתן ההטבה בנסיבות העניין עולה בקנה אחד עם תכלית הוראות האמנה.
כאשר יחיד נחשב תושב לצורכי מס הן בישראל והן במדינה האחרת לפי הדין הפנימי של כל אחת מהמדינות, יש לבחון את סעיף התושבות באמנת המס ביניהן. במרבית האמנות נקבעים מבחני הכרעה מדורגים, ובהם בית קבע, מרכז האינטרסים החיוניים, מקום המגורים הרגיל ואזרחות, בהתאם לנוסח האמנה הספציפית.
כאשר חברה או חבר בני אדם נחשבים תושבי שתי המדינות לפי הדין הפנימי שלהן, יש לבחון בנפרד את מנגנון ההכרעה שנקבע באמנה הספציפית. באמנות ששונו בהקשר זה מכוח ה-MLI, ההכרעה יכולה להיעשות בהסכמה הדדית בין הרשויות המוסמכות, תוך בחינת מקום הניהול הממשי, מקום ההתאגדות ונסיבות רלוונטיות נוספות.
| סוג ההכנסה | נקודת המוצא לפי הדין הישראלי | כאשר חלה אמנת מס - מה נבדק |
|---|---|---|
| הכנסה מעסק | המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה | סעיף רווחי העסקים באמנה ובפרט קיומו של מוסד קבע במדינת המקור |
| עסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי | המקום שבו מתבצעים העסקה או העסק | הסיווג האמנתי של ההכנסה והוראות האמנה המתאימות |
| הכנסה ממשלח יד | מקום ביצוע השירות | הסעיף האמנתי הרלוונטי לסוג ההכנסה ולנסיבות הפעילות |
| הכנסת עבודה | מקום ביצוע העבודה, בכפוף להוראות המיוחדות בפקודה | סעיף הכנסת עבודה באמנה והתנאים לחלוקת זכות המיסוי |
| דמי שכירות או שימוש בנכס | מקום השימוש בנכס | סיווג הנכס והסעיף האמנתי הרלוונטי. במקרקעין נבחנת זכות המיסוי של מדינת מיקום הנכס |
| ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה | מקום מושבו של המשלם, בכפוף לחריגים שבפקודה | זכות המיסוי של מדינת המקור, שיעור המס ותנאי הזכאות להטבת האמנה |
| תמלוגים והכנסה מנכס לא מוחשי | מקום מושבו של המשלם, בכפוף לחריגים שבפקודה | חלוקת זכויות המיסוי, שיעור המס ובעל הזכות שביושר, לפי נוסח האמנה |
| דיבידנד | מקום מושבו של חבר בני האדם משלם הדיבידנד | זכות המיסוי של מדינת המקור, שיעור המס ותנאי ההחזקה והזכאות |
| קצבה, מלוג ואנונה | מקום מושבו של המשלם | סעיף הקצבאות באמנה וחלוקת זכויות המיסוי שנקבעה בו |
| רווח הון | נבחן לפי סעיף 89 ובהתאם לנכס או לזכות שנמכרו | סעיף רווחי ההון באמנה וסוג הנכס שנמכר |
הטבלה מציגה את נקודת המוצא בדין הישראלי ואת הבדיקה הנוספת כאשר חלה אמנת מס. התוצאה נקבעת לפי הוראות הפקודה, האמנה הספציפית והעובדות של המקרה.
מיסוי נדל"ן מחוץ לישראל
תושב ישראל המפיק הכנסה ממקרקעין מחוץ לישראל נדרש לבחון את החבות בישראל לצד המס החל במדינת מיקום הנכס והוראות אמנת המס הרלוונטית. הטיפול בישראל משתנה בין הכנסה שוטפת מהשכרת הנכס לבין רווח הנובע ממכירתו.
הכנסה מהשכרת מקרקעין בחו"ל
יחיד שהפיק הכנסה מדמי שכירות ממקרקעין מחוץ לישראל, שאינה הכנסה מעסק, רשאי לבחור במסלול הקבוע בסעיף 122א ולשלם מס בשיעור 15%. בהתאם להנחיית רשות המסים בנושא הכנסה משכר דירה מחו"ל, במסלול זה מותר בניכוי פחת בלבד, והוראות הסעיף שוללות ניכוי של יתר ההוצאות וכן קיזוז, פטור וזיכוי בגין מסי חוץ ביחס לאותה הכנסה.
לחלופין, ניתן לכלול את הכנסת השכירות בהכנסה החייבת ולמסותה לפי שיעורי המס החלים על היחיד לפי סעיף 121. בחלופה זו נבחנות ההוצאות המותרות בניכוי והזיכוי בגין מסי חוץ בהתאם להוראות הפקודה. הבחירה בין החלופות מחייבת להשוות את המס בישראל, ההוצאות המותרות והמס ששולם במדינת הנכס.
מכירת מקרקעין בחו"ל
מכירת מקרקעין מחוץ לישראל בידי תושב ישראל נבחנת, ככלל, לפי הוראות רווח ההון בפקודת מס הכנסה. בחישוב נבחנים התמורה, המחיר המקורי, ההוצאות המותרות, השפעת שער המטבע והמס ששולם במדינת הנכס. כאשר חלה אמנת מס, יש לבחון גם את חלוקת זכויות המיסוי ביחס למקרקעין ולרווח ההון.
על מכירת נדל"ן מחוץ לישראל יש לדווח לרשות המסים באמצעות טופסי 1399: טופס 1399י ליחיד וטופס 1399ח לחברה. ההודעה מוגשת בתוך 30 ימים ממועד המכירה. להרחבה ראו מכירת דירת מגורים בחו"ל – היבטי מיסוי.
מוסד קבע בפעילות עסקית ובעבודה ממדינה אחרת
מוסד קבע (Permanent Establishment) הוא מושג מרכזי באמנות מס לקביעת זכותה של מדינת המקור למסות רווחי עסק של מיזם תושב המדינה האחרת. כאשר מיזם תושב מדינה אחת פועל במדינה האחרת, יש לבחון אם מתקיימת בה הגדרת מוסד קבע לפי האמנה החלה, ואם כן, אילו רווחים מיוחסים לפעילותו של מוסד הקבע.
הגדרת מוסד קבע משתנה בין אמנות המס. בדרך כלל נבחן קיומו של מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלים עסקי המיזם, כולם או חלקם. אמנות רבות כוללות גם הוראות בדבר מוסד קבע באמצעות סוכן והוראות מיוחדות לגבי אתרי בנייה ופעילויות אחרות. פעילויות מסוימות עשויות להיות מוחרגות בהתאם לנוסח האמנה, לרבות פעילויות בעלות אופי של הכנה או עזר.
עבודה ממדינה אחרת
עבודה ממדינה אחרת נבחנת לפי הגדרת מוסד הקבע באמנה הרלוונטית והעובדות בפועל. כאשר הפעילות מתבצעת ממקום קבוע לאורך זמן ובמסגרת עסקי המיזם, יש לבחון אם מתקיימים התנאים למקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלים עסקי המיזם, כולם או חלקם.
בנפרד ממבחן מקום העסקים הקבוע יש לבחון את הוראות הסוכן באמנה. לפי נוסח האמנה החל, יש לבדוק אם העובד מחזיק בסמכות לכרות חוזים בשם המיזם ונוהג להפעילה. כאשר האמנה הרלוונטית שונתה בהקשר זה מכוח ה-MLI, יש לבחון גם אם העובד נוהג לכרות חוזים או למלא את התפקיד העיקרי המוביל לכריתת חוזים הנחתמים באופן שגרתי ללא שינוי מהותי על ידי המיזם, ובלבד שמדובר בחוזים בשם המיזם, להעברת בעלות או למתן זכות שימוש ברכוש של המיזם, או למתן שירותים על ידי המיזם. פעילות כאמור עשויה להקים מוסד קבע גם ללא משרד של החברה במדינה הזרה.
עבודה ממדינה אחרת עשויה לעורר במקביל גם חובות מס וניכוי שכר של העובד וחובות בתחום הביטוח הסוציאלי. שאלות אלה נבחנות בנפרד מקיומו של מוסד קבע.
זיכוי בגין מסי חוץ והקלה מכפל מס
תושב ישראל שהפיק הכנסת חוץ החייבת במס בישראל עשוי להיות זכאי לזיכוי בגין מסי חוץ ששולמו על אותה הכנסה. הזיכוי מוגבל, לפי העניין, לסכום מסי החוץ המוכרים ולתקרת המס הישראלי החלה על הכנסת החוץ מאותו מקור.
חוזר מס הכנסה 26/2002 בנושא זיכוי בגין מסי חוץ מפרט את עקרונות מנגנון הזיכוי. הגדרת "מסי חוץ" כוללת, ככלל, מסים המשתלמים לרשות מס של מדינה זרה על הכנסה שהופקה או נצמחה באותה מדינה והמחושבים כאחוז מההכנסה. ההגדרה כוללת גם מסים מסוימים המשתלמים למדינה שהיא חלק מפדרציה או לרשות אזורית, ומוציאה מתחולתה מסים עירוניים. לצורך דרישת הזיכוי יש לבסס את המס הסופי ששולם באמצעות אסמכתאות מתאימות.
הזיכוי מחושב בנפרד לפי מקור ההכנסה. הכנסות החוץ מסווגות לפי מקורות ההכנסה הקבועים בפקודה, והמס ששולם בחו"ל משויך למקור ההכנסה שבגינו שולם. תקרת הזיכוי נקבעת ביחס למס הישראלי החל על הכנסת החוץ מאותו מקור.
עודף זיכוי שנוצר כאשר מסי החוץ עולים על תקרת הזיכוי עשוי לעבור לחמש שנות המס הבאות ולהיות מנוצל כנגד המס החל על הכנסת חוץ מאותו מקור, בכפוף לתנאי סעיף 205א וכשהוא מתואם למדד בהתאם להוראות הסעיף.
מועד תשלום מסי החוץ משפיע על שנת המס שבה ניתן לדרוש את הזיכוי. סעיף 207ב קובע, ככלל, כי מס חוץ יהיה בר-זיכוי כנגד המס הישראלי החל בשנת מס אם שולם במדינת החוץ לא יאוחר מ-24 חודשים מתום אותה שנת מס. חריג לכך חל על מס שהיה אמור להשתלם על "רווחים שלא שולמו" כהגדרתם בסעיף 75ב. מס ששולם לאחר התקופה האמורה יהיה בר-זיכוי בשנת המס שבה שולם, כנגד המס החל בישראל על הכנסת חוץ מאותו מקור.
כאשר ההכנסה הופקה במדינה שעמה יש לישראל אמנת מס, יש לבחון אם המס הזר הוטל בהתאם להוראות האמנה. חוזר מס הכנסה 26/2002 מבהיר כי זיכוי לא יינתן בגין מס ששולם בחו"ל בניגוד להוראות האמנה.
יחיד מפרט הכנסות מחוץ לישראל ומסי חוץ בטופס 1324 – הכנסות מחו"ל ומס ששולם עליהן. חברה מדווחת על הכנסות מחוץ לישראל ומסי חוץ בטופס 1323 – הכנסות מחו"ל ומס ששולם עליהן. סכומי ההכנסה, המס ששולם, המדינה, שערי ההמרה והאסמכתאות צריכים להתאים לדיווח בדוח השנתי.
מיסוי בינלאומי: פעילות באמצעות חברות זרות – חנ"ז וחמי"ז
הוראות החברה הנשלטת הזרה (חנ"ז) וחברת משלח היד הזרה (חמי"ז) מאפשרות, בהתקיים התנאים הקבועים בפקודת מס הכנסה, לחייב בעל מניות תושב ישראל במס על רווחים של חבר בני אדם תושב חוץ גם לפני חלוקתם בפועל. לכל אחד משני ההסדרים תנאי תחולה ומנגנון מיסוי נפרדים.
חברה נשלטת זרה – חנ"ז
סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה קובע את משטר החנ"ז. חבר בני אדם תושב חוץ עשוי להיחשב חברה נשלטת זרה כאשר זכויותיו אינן רשומות למסחר בבורסה, או כאשר נרשמו בחלקן ופחות מ-30% מהזכויות הונפקו לציבור או נרשמו למסחר, רוב הכנסתו בשנת המס היא הכנסה פסיבית או רוב רווחיו נובעים מהכנסה פסיבית, ושיעור המס החל על הכנסתו הפסיבית במדינת החוץ אינו עולה על 15%.
נדרש גם מבחן שליטה בידי תושבי ישראל. המבחן מתקיים, בין היתר, כאשר למעלה מ-50% באחד או יותר מאמצעי השליטה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי תושבי ישראל, או כאשר למעלה מ-40% מוחזקים בידיהם ובצירוף זכויותיו של קרוב תושב חוץ מוחזקים למעלה מ-50%, או כאשר לתושב ישראל זכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות בחברה. תנאי השליטה נבחנים בתום שנת המס, או ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה. לעניין מבחנים אלה, הגדרת "תושב ישראל" אינה כוללת תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק שטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו היה לתושב ישראל.
בעל שליטה הוא, לעניין סעיף זה, תושב ישראל המחזיק, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד מאמצעי השליטה, בתום שנת המס או ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה. כאשר לחנ"ז יש "רווחים שלא שולמו", רואים את בעל השליטה כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים.
חברת משלח יד זרה – חמי"ז
סעיף 75ב1 לפקודה קובע את משטר החמי"ז. חבר בני אדם תושב חוץ עשוי להיחשב חמי"ז אם, כאשר הוא חברה, הוא חברת מעטים, ו-75% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל. בחישוב שיעור זה לא מובאות בחשבון זכויותיו של תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק שטרם חלפו עשר שנים מהמועד שבו היה לתושב ישראל.
נדרש גם שבעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-50% לפחות באחד או יותר מאמצעי השליטה, יעסקו עבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים ב-50% לפחות מאמצעי השליטה. נוסף לכך, מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס צריכים להיות מקורם במשלח יד מיוחד.
בעל מניות תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחמי"ז, שיש לה רווחים ממשלח יד מיוחד שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, נחשב כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי ברווחים אלה, ועל הכנסה זו חל שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א).
פעילות בינלאומית של חברות – מס חברות מזערי, מחירי העברה וניכוי מס במקור
פעילות בינלאומית של חברה עשויה לחייב בחינה של מספר מערכות מס במקביל, ובהן מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, מחירי העברה בעסקאות בין צדדים קשורים וניכוי מס במקור בתשלומים לתושבי חוץ.
מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית
חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025, חל לגבי הכנסות של ישות משתתפת ישראלית משנת מס שהחלה ביום 1 בינואר 2026 או לאחריו. ככלל, כללי התחולה חלים על קבוצה רב-לאומית שהכנסתה השנתית המאוחדת היא 750 מיליון אירו לפחות בשנתיים מתוך ארבע שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הנבדקת, בכפוף להתאמות ולישויות המוחרגות שנקבעו בחוק.
החוק קובע מס מקומי משלים שנועד להביא את שיעור המס האפקטיבי על הפעילות הרלוונטית בישראל לשיעור מזערי של 15%.
מחירי העברה
סעיף 85א לפקודת מס הכנסה מחייב לבחון עסקה בינלאומית בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים לפי המחיר והתנאים שהיו נקבעים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. העסקה מדווחת בטופס 1385, ובמקרה של דרישת פקיד השומה יש למסור את התיעוד הנדרש לפי התקנות בתוך 30 ימים.
העברת קניין רוחני ונכסים בלתי מוחשיים
מכירה, העברה או מתן זכות שימוש בקניין רוחני לחברה קשורה בחו"ל עשויים להוות עסקה בינלאומית הכפופה לסעיף 85א. בשינוי מבנה עסקי יש לזהות את הפונקציות, הנכסים והסיכונים שהועברו בין החברות, לרבות נכסים בלתי מוחשיים, ולבחון את התמורה בהתאם לתנאי השוק. חוזר מס הכנסה 15/2018 בנושא שינוי מבנה עסקי בקבוצות רב-לאומיות מפרט את אופן זיהוי שינוי המבנה ואת הניתוח הפונקציונלי הנדרש.
ניכוי מס במקור בתשלום לתושב חוץ
בעת תשלום הכנסה לתושב חוץ יש לקבוע תחילה אם ההכנסה חייבת במס בישראל ולבחון את הוראות אמנת המס הרלוונטית, ככל שחלה. כאשר חלה חובת ניכוי לפי סעיף 170 והתקנות מכוחו, התשלום כפוף לניכוי בשיעור החל אלא אם התקבל אישור לפטור או לשיעור מופחת. טופס 114 משמש להגשת בקשה לפטור או להפחתת שיעור הניכוי.
מעבר בין מדינות – תושבות, מס יציאה וחזרה לישראל
מעבר ממדינה למדינה מחייב לקבוע את מועד שינוי תושבות המס ואת השלכותיו על נכסים והכנסות. בדין הישראלי מועד הפסקת התושבות נקבע לפי מבחני התושבות שנדונו לעיל ועל בסיס מכלול העובדות הנוגעות למרכז החיים.
מס יציאה לפי סעיף 100א
סעיף 100א לפקודת מס הכנסה רואה נכס של אדם שהיה תושב ישראל וחדל להיות תושב ישראל כאילו נמכר ביום שלפני הפסקת התושבות. כאשר המס אינו משולם במועד זה, רואים את הנישום כמי שביקש לדחות את תשלום המס למועד מימוש הנכס. במועד המימוש מחושבת החבות בהתאם לחלק הרווח החייב וליתר הוראות הסעיף.
תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק
תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק זכאים, בכפוף לסעיף 14 לפקודה, לפטור במשך עשר שנים על הכנסות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. ניתן גם לבחור בשנת הסתגלות, שבמהלכה היחיד אינו נחשב תושב ישראל לצורכי הפקודה, אם נמסרה הודעה בתוך 90 ימים מההגעה לישראל.
לגבי מי שהפכו לתושבי ישראל לראשונה או לתושבים חוזרים ותיקים מ-1 בינואר 2026 ואילך, תיקון 272 לפקודת מס הכנסה ביטל את הפטור הייעודי מהגשת דוח שנתי ומהגשת הצהרת הון ביחס להכנסות ולנכסים מחוץ לישראל, אך לא את פטור המס שבסעיף 14.
בנוסף, חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, מעניק, בכפוף לתנאיו, פטור מדורג בשנות המס 2026-2030 על הכנסה מזכה מיגיעה אישית שהופקה או נצמחה בישראל, לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק שהיה לתושב ישראל בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד 31 בדצמבר 2026, עד לתקרות הקבועות בחוק. הוראות החוק לא יחולו מיום תחילתן על יחיד שחדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2028 או 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן שנים.
אופציות ויחידות RSU במעבר בין מדינות
תגמול הוני שתקופת ההבשלה שלו חוצה שינוי תושבות מחייב בחינה של מועד אירוע המס, מקום הפקת ההכנסה, תקופת העבודה והמס ששולם במדינה האחרת. חוזר מס הכנסה 9/2025 בנושא מיסוי אופציות לעובדים של תושב חוץ שהיה לתושב ישראל עוסק במיסוי אופציות לעובדים של תושב חוץ שהיה לתושב ישראל וכולל גם הוראות לגבי יחידות RSU. תחולת הוראותיו נבחנת בהתאם לנסיבות המוגדרות בחוזר. להרחבה ראו מיסוי אופציות ו-RSU ברילוקיישן.
- ממפים בית, משפחה, עבודה, חברות ונכסים בשתי המדינות.
- בוחנים את שינוי התושבות, אמנת המס והנכסים שעשויים להיות כפופים למס יציאה.
- ממפים אופציות, RSU ותקופות הבשלה החוצות את מועד המעבר.
- מנהלים יומן ימי שהייה ומתעדים את השינוי במרכז החיים.
- קובעים בנפרד את תושבות המס ואת מקום הפקת כל הכנסה.
- שומרים אישורי מס זר ומסמכים הנוגעים לנכסים ולתגמול ההוני.
- בודקים את הדיווח הנדרש בישראל ובמדינה האחרת.
- עוקבים אחר מימוש נכסים שמס היציאה בגינם נדחה ואחר זיכוי בגין מסי חוץ.
- מעדכנים את הבחינה כאשר משתנים מקום המגורים, העבודה או השליטה בחברה.
מיסוי בינלאומי: העברה בין-דורית של נכסים ופעילות בין מדינות
העברה בין-דורית של נכסים, הון משפחתי או פעילות עסקית כאשר המעביר, המקבל או הנכסים קשורים ליותר ממדינה אחת מחייבת בחינה משולבת של תושבות הצדדים, מיקום הנכסים, אופן ההעברה והדין החל בכל אחת מהמדינות.
לעניין נכסים הכפופים להוראות רווח ההון בפקודת מס הכנסה, הורשה אינה נכללת בהגדרת "מכירה". מתנה נכללת בהגדרת מכירה, אך סעיף 97(א)(5) מעניק בתנאים פטור למתנה לקרוב, וכן למתנה ליחיד אחר אם פקיד השומה שוכנע כי ניתנה בתום לב, ובלבד שמקבל המתנה אינו תושב חוץ. לכן מתנה למקבל שהוא תושב חוץ לצורכי מס מחייבת בחינה נפרדת של החבות בישראל. במתנה הפטורה לפי הסעיף נשמר ככלל רצף המחיר המקורי ויום הרכישה. בירושה ממוריש שנפטר לאחר 31 במרץ 1981 נקבעים ככלל המחיר המקורי ויום הרכישה לפי הנתונים שהיו חלים אילו המוריש מכר את הנכס. בנכס חוץ שהתקבל מתושב חוץ ניתן, במקרים המתאימים, לבחון בקשה במסלול הירוק בטופס 905 לקביעת מחיר מקורי ויום רכישה (Step Up), בהתאם לתנאי המסלול.
כאשר ההעברה כוללת מניות בחברה זרה, פעילות עסקית או החזקה באמצעות נאמנות, נדרשת בחינה נוספת של מבנה ההחזקה ושל משטר המס והדיווח החל. נאמנויות כפופות בישראל לכללים ייעודיים הנקבעים, בין היתר, לפי תושבות היוצר והנהנים, והקניית נכסים לנאמנות או חלוקתם עשויה להקים חובות דיווח נפרדות. החזקה במניות של חברה תושבת חוץ לאחר ההעברה עשויה אף היא לחייב בדיווח בישראל בהתאם לכללי טופס 150.
במדינות מסוימות העברת נכס בירושה או במתנה עשויה להתחייב במס עיזבון, מס ירושה או מס מתנה לפי הדין המקומי. מסים אלה אינם, ככלל, מסי חוץ הניתנים לזיכוי כנגד מס בישראל, שכן מנגנון הזיכוי בפקודת מס הכנסה חל על מס זר המוטל על הכנסה. כאשר שולם מס כזה בחו"ל, יש לבחון בנפרד את השלכותיו בישראל ואת אופן חישוב המס בעת מכירת הנכס בעתיד.
חובות דיווח וחילופי מידע בפעילות בינלאומית
חובת הדיווח בישראל נקבעת לפי זהות הנישום, סוג ההכנסה, ההחזקה והעסקה. יחיד החייב בדוח שנתי מדווח בטופס 1301 וחברה בטופס 1214. בפעילות בינלאומית עשויים להידרש גם טופסי 1324 או 1323 להכנסות חוץ ומסי חוץ, 150 להחזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, 1385 לעסקאות בינלאומיות, 1485 להלוואות לפי סעיף 85א(ו), 1585 כאשר החברה היא חלק מקבוצה רב-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א ו-1348 להצהרת תושבות חוץ.
טופס 1346 משמש לדיווח על עמדה חייבת בדיווח במס הכנסה כאשר יתרון המס עולה על 5 מיליון ש"ח בשנת המס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות מס. סעיף 131ה חל רק על יחיד או חבר בני אדם שהכנסתם, למעט רווח הון לפי סעיף 89, עולה על 3 מיליון ש"ח בשנת המס, או שהכנסתם מרווח הון לפי סעיף 89 עולה על 1.5 מיליון ש"ח, ואינו חל על מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2).
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272) הוסיף את סעיף 135א1 לגבי חבר בני אדם שאינו נחשב תושב ישראל מכוח החריג לשליטה וניהול המופעלים בישראל בידי תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, או מי מטעמם. פקיד השומה רשאי לדרוש ממנו דוח או מידע לפי סעיף 131 או 135. המועד לדוח לפי סעיף 131 לא ייקבע לפני תום 90 ימים ממועד הדרישה, ולדוח לפי סעיף 135 לפני תום 120 ימים. לשם הדיווח נדרש תיעוד לפי עקרונות חשבונאיים מקובלים. הוראת התחולה נוגעת למי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק מ-1 בינואר 2026 ואילך, והיא אינה יוצרת כשלעצמה חובת דוח שנתי אוטומטית.
FATCA ו-CRS
הסכם FATCA בין ישראל לארצות הברית מסדיר חילופי מידע פיננסי לצורכי מס. מוסדות פיננסיים ישראליים מדווחים לרשות המוסמכת בישראל, והמידע הרלוונטי מוחלף בין הרשויות המוסמכות בהתאם להסכם. רשות המסים מפעילה פורטל דיווח ל-FATCA. מערכת חילופי המידע האוטומטיים של רשות המסים משמשת כיום לדיווחי FATCA, CRS ו-CBC, ותקן CRS מסדיר חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים בין המדינות המשתתפות.
CARF ונכסי קריפטו
מודל CARF קובע מסגרת לבדיקת נאותות, דיווח וחילופי מידע אוטומטיים בתחום נכסי הקריפטו. ישראל הצטרפה בנובמבר 2024 להסכם הרשויות המוסמכות בנושא, ובקול קורא ליישום CARF והשינויים בתקן CRS בישראל מיולי 2025 ציינה רשות המסים כי חילופי המידע לפי CARF והגרסה המעודכנת של CRS צפויים להתחיל בשנת 2027, בכפוף להעברת החקיקה הנדרשת. חובת הדיווח בישראל ממשיכה לחול לצד מנגנוני חילופי המידע.
תכנון מס בעסקאות ובפעילות בינלאומית
תכנון מס בעסקה בינלאומית או בפעילות המתבצעת ביותר ממדינה אחת מתחיל במיפוי חבות המס בכל אחת מהמדינות ובבחינת יחסי הגומלין בין מערכות המס. הבדיקה כוללת את תושבות הנישום, סיווג ההכנסה ומקום הפקתה או צמיחתה, ולאחר מכן את הוראות אמנת המס הרלוונטית, חלוקת זכויות המיסוי והאפשרות לקבל זיכוי בגין מסי חוץ.
בפעילות באמצעות חברה יש לבחון, לפי העניין, את תושבות החברה ומקום השליטה והניהול, קיומו של מוסד קבע במדינה אחרת, תחולת כללי חנ"ז וחמי"ז, עסקאות עם צדדים קשורים ומחירי העברה, וכן את חובת ניכוי המס במקור בתשלומים לתושבי חוץ.
בעסקאות בין חברות קשורות הכוללות שינוי מבנה עסקי או העברה של פעילות, פונקציות, נכסים, סיכונים או קניין רוחני בין מדינות, יש לבחון את סיווג העסקה, את התמורה בהתאם לתנאי השוק ואת יתר השלכות המס הנובעות מההעברה. מתן זכות שימוש בקניין רוחני עשוי לחייב גם בחינה של תמלוגים, ניכוי מס במקור והוראות אמנת המס.
ברילוקיישן יש לבחון את מועד שינוי התושבות, את תחולת מס היציאה, את מקום הפקת ההכנסות בתקופת המעבר ואת הטיפול באופציות, RSU ותגמולים אחרים שנצברו בתקופות עבודה ביותר ממדינה אחת. בחזרה לישראל יש לבחון את מעמדו של היחיד כתושב ישראל לראשונה, תושב חוזר ותיק או תושב חוזר, לפי העניין, ואת הוראות המס והדיווח החלות על אותו מעמד.
השקעה בנדל"ן או בנכסים פיננסיים מחוץ לישראל מחייבת לבחון את סיווג ההכנסה, זכות המיסוי במדינת המקור, מסי החוץ ששולמו והזיכוי שניתן לדרוש בישראל, ככל שמתקיימים תנאי הזיכוי לפי הפקודה ואמנת המס הרלוונטית. לסקירת שיעורי המס החלים על דיבידנד, ריבית ורווחי הון של תושב ישראל, לפי הדין בישראל, הדין האמריקאי ואמנת המס בין המדינות, ראו מיסוי השקעות בארצות הברית.
בהעברה בין-דורית חוצת גבולות יש לבחון גם את תושבות המעביר והמקבל, מיקום הנכסים, אופן ההעברה ומשטרי המס החלים במדינות הרלוונטיות.
תכנון המס צריך להביא בחשבון כבר בשלב תכנון העסקה או הפעילות גם את חובות הדיווח, חובות ניכוי המס במקור והאסמכתאות שיידרשו לצורך הדיווח בישראל ובמדינה הזרה. להרחבה ראו תכנון מס בינלאומי.
שאלות ותשובות בנושא מיסוי בינלאומי
מהו מיסוי בינלאומי?
מיסוי בינלאומי עוסק בקביעת חבות המס כאשר נישום, הכנסה, נכס או פעילות קשורים ליותר ממדינה אחת. החבות נקבעת לפי דיני המס בכל מדינה ובהתאם לאמנת המס הרלוונטית, ככל שקיימת.
כיצד פועלת שיטת המיסוי בישראל ביחס להכנסות מחוץ לישראל?
תושב ישראל חייב ככלל במס על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל ומחוץ לישראל. תושב חוץ חייב בישראל על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל.
מהו סדר הבדיקה לקביעת חבות המס בפעילות בינלאומית?
יש לקבוע מי הנישום, מהי תושבות המס שלו והיכן הופקה או נצמחה ההכנסה. לאחר קביעת החבות לפי הדין הפנימי נבחנות הוראות אמנת המס, הזיכוי בגין מסי חוץ וחובות הדיווח.
כיצד נקבעת תושבות מס של יחיד?
תושבות מס של יחיד נקבעת לפי מבחן מרכז החיים ומכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. לצד מבחן זה קובעת הפקודה חזקות המבוססות על מספר ימי השהייה בישראל, הניתנות לסתירה.
כיצד נקבעת תושבות מס של חברה?
חבר בני אדם נחשב תושב ישראל אם התאגד בישראל או אם השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל. מבחן השליטה והניהול מתמקד במקום שבו מתקבלות בפועל ההחלטות העסקיות המהותיות והאסטרטגיות.
כיצד נקבע מקום הפקת ההכנסה ומה תפקידה של אמנת מס?
מקום הפקת ההכנסה נקבע לפי סוג ההכנסה וכללי המקור שבפקודת מס הכנסה. לאחר קביעת החבות לפי הדין הפנימי, אמנת המס עשויה להגביל או לחלק את זכויות המיסוי בין המדינות ולקבוע את ההקלה מכפל מס.
כיצד ממוסה נדל"ן מחוץ לישראל?
תושב ישראל נדרש לדווח בישראל על הכנסה ממקרקעין מחוץ לישראל בכפוף להוראות הפקודה. בהשכרה נבחנות חלופות המיסוי הרלוונטיות, ובמכירת הנכס נבחנות ככלל הוראות רווח ההון, המס הזר ואמנת המס.
מתי פעילות במדינה אחרת עשויה ליצור מוסד קבע?
מוסד קבע עשוי להיווצר כאשר פעילות עסקית מתקיימת באמצעות מקום עסקים קבוע או באמצעות סוכן בהתאם לתנאי אמנת המס הרלוונטית. גם עבודה של עובד ממדינה אחרת מחייבת בחינה לפי אופי הפעילות והוראות האמנה.
כיצד ניתן זיכוי בגין מסי חוץ?
תושב ישראל שהפיק הכנסת חוץ החייבת במס בישראל עשוי להיות זכאי לזיכוי בגין מסי חוץ ששולמו על אותה הכנסה. הזיכוי כפוף לסיווג ההכנסה, לתקרת המס הישראלי ולהוראות הפקודה ואמנת המס הרלוונטית.
מתי עשויות לחול הוראות חנ"ז וחמי"ז?
כללי חנ"ז וחמי"ז עשויים לייחס לבעל מניות תושב ישראל רווחים של חברה תושבת חוץ גם לפני חלוקתם בפועל. חנ"ז מתמקדת בעיקר בהכנסות פסיביות, שיעור המס והשליטה הישראלית, ואילו חמי"ז מתמקדת במבנה ההחזקה ובהכנסות ממשלח יד מיוחד.
אילו כללים מרכזיים חלים על פעילות בינלאומית של חברות?
פעילות בינלאומית של חברה עשויה לחייב בחינה של מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, מחירי העברה, העברת קניין רוחני ונכסים בלתי מוחשיים וניכוי מס במקור בתשלומים לתושבי חוץ.
אילו השלכות מס עשויות להתעורר במעבר בין מדינות?
מעבר בין מדינות עשוי להשפיע על תושבות המס, מקום הפקת ההכנסות ותחולת מס היציאה. בחזרה לישראל נבחנות גם ההטבות לתושבים חוזרים ולעולים חדשים והטיפול באופציות וביחידות RSU שתקופת הבשלתן חוצה את מועד המעבר.
מה נבחן בהעברה בין-דורית של נכסים בין מדינות?
בהעברה בירושה או במתנה נבחנים תושבות המעביר והמקבל, סוג הנכס, כללי המחיר המקורי ויום הרכישה, נאמנויות והחזקות בחברות זרות. כאשר חל במדינה אחרת מס עיזבון, ירושה או מתנה, יש לבחון בנפרד את השלכותיו בישראל.
אילו חובות דיווח וחילופי מידע חלות בפעילות בינלאומית?
חובות הדיווח נקבעות לפי סוג ההכנסה, ההחזקה והעסקה ויכולות לכלול נספחים וטפסים ייעודיים להכנסות חוץ, חברות זרות, עסקאות בינלאומיות ותושבות. לצד הדיווח הישיר פועלים מנגנוני חילופי מידע כגון FATCA ו-CRS, ויישום CARF בישראל מתקדם בכפוף לחקיקה הנדרשת.
מה כולל תכנון מס בעסקה או בפעילות בינלאומית?
תכנון מס בינלאומי מחייב התאמה בין תושבות הנישום, מקור ההכנסה, אמנות המס, מסי החוץ ומבנה הפעילות. יש להביא בחשבון גם חברות זרות, מוסד קבע, מחירי העברה, ניכוי מס במקור, מס יציאה וחובות הדיווח.
