מיסוי רילוקיישן – כללים, טיפים והיבטי מיסוי ברילוקיישן

מיסוי רילוקיישן – כללים, טיפים והיבטי מיסוי ברילוקיישן

מיסוי רילוקיישן – פתח דבר

מיסוי רילוקיישן – מאת רואה חשבון אמנון בן שושן. 

רילוקיישן הנו תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך העברת מרכז החיים למדינת התושבות האחרת. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות וכן העברת עובדים בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני. תושב ישראל, שביצע במסגרת העסקתו רילוקיישן לחו"ל, ייחשב תושב ישראל לצורכי מס כל עוד לא דיווח על מועד ניתוק תושבות המס שלו לרשות המסים בישראל. כתושב ישראל יחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. כמו כן יהיה זכאי לנכות מהכנסתו החייבת ניכויים שונים על פי האמור בתקנות ניכוי הוצאות מסוימות המוזכרות להלן ולדרוש את המס ששולם בחו"ל כזיכוי מחבות המס בישראל. מנגד, במעמד תושב חוץ, ייתכן וייהנה מפטור מדיווח לרשות המסים בישראל על הכנסות מעבודה שהופקו בחו"ל. קיימות סוגיות מיסוי רבות בנוגע להתנהלות של הרילוקיישנר ובני משפחתו מול רשויות המס, והעיקרית שבהן – חובת דיווח ותשלום המס על ההכנסות שהופקו בחו"ל ואם קיימת כזו, לאיזו רשות מס. האם לרשות המס הזרה או בישראל או לשניהם יחד והאם תיתכן בעיית כפל מס.  נרחיב על כך במאמר להלן.

שיטת המיסוי בישראל

עד שנת 2003 הייתה נהוגה בישראל שיטת המיסוי הטריטוריאלית. ע"פ שיטה זו מוסו כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל בין אם על ידי תושבי ישראל ובין אם על ידי תושבי חוץ. בינואר 2003 מדינת ישראל "יישרה קו" עם שיטת המיסוי הנהוגה בחלק גדול ממדינות העולם באמצעות רפורמה מקיפה בדיני המס ובין היתר בתחום מיסוי בינלאומי והחלה למסות לפי השיטה המעורבת. המשמעות- הפעלת שיטת חיוב במיסוי פרסונלי על תושב ישראל ומיסוי טריטוריאלי על תושב חוץ. על פי שיטה זו, תושבי ישראל ממוסים על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. ותושבי חוץ ממוסים על הכנסותיהם שהופקו או נצמחו בגבולות ישראל (השיטה הטריטוריאלית).  כחלק מן המעבר לשיטת המעורבת, אימצה ישראל מנגנון זיכוי ממסי כפל, המבטיח זיכוי ממס זר. משכך כל ישראלי ששהה בחו"ל והפיק הכנסות בעודו תושב ישראל, חייב בדיווח ותשלום מס בישראל

מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן חלקי לחו"ל

כאשר מדובר במעבר לחו"ל לתקופה קצובה, היחיד לרוב שומר על מעמדו כ"תושב ישראל" לצורכי מס. בחינת התושבות נעשית על פי דיניה הפנימיים של כל אחת מהמדינות ובמקרה בו ייחשב היחיד תושב לצורכי מס בשתי המדינות, מעמד התושבות ייקבע בהתאם להוראות אמנת המס הבילטרלית החתומה בין המדינות. כאמור, שיטת המיסוי בישראל היא פרסונלית. בשיטת מיסוי זו, כל תושב ישראל מחויב בדיווח על הכנסותיו בין אם הופקו בישראל ובין אם הופקו מחוצה לה. אי דיווח על הכנסות מחו"ל לרשות המסים עלול להוביל לנקיטת הליכים פליליים. מאחר ומדובר בתושב ישראל, הכנסות אלו תהיינה חייבות בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל.

כאשר השהייה בחו"ל היא ארעית, זכות המיסוי הראשונית על ההכנסות ממשכורת שתתקבלנה מהמעסיק המקומי תהיה לרוב לרשות המסים הזרה ולישראל תהא זכות מיסוי שיורית. מאחר ועסקינן בתושב ישראל שהפיק הכנסות משכר עבודה תחת מעסיק זר, ההכנסות תהיינה חייבות בישראל בשיעורי המס הרגילים החלים על יחיד תושב ישראל ובחישוב המס על ההכנסה החייבת, זכאי הנישום לקבל נקודות זיכוי מהמס בישראל, ניכוי הוצאות שהייה בחו"ל וזיכוי בגין המס שישולם בחו"ל ובכך נפתרת בעיית כפל המס. תקנות מס הכנסה מאפשרות לתושבי ישראל לנכות הוצאות שהייה ואחרות אשר הוצאו בייצור הכנסותיכם כגון טיסות, דיור, שכר לימוד ילדים, טיפול רפואי וחופשות מולדת. עוד יצוין כי בתקנות מנויות מדינות מסוימות שבמעבר אליהן יותרו בניכוי 125% מההוצאות המותרות בניכוי כאמור. נדגיש כי גם במקרה זה, סעיף 6 לתקנות קובע כי כדי שההוצאות יותרו יש צורך בהגשת מסמכים או קבלות לאימות ההוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה, וכן הוכחות אחרות כפי שיקבע הנציב.

התרת הוצאות שהייה בחו"ל – ע"פ כללי או תקנות מס הכנסה? 

הכללים חלים על עובד תושב ישראל שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה אצל מעביד ישראלי, במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים, או על עובד תושב ישראל שמבצע עבודה בעבור מעביד ישראלי במדינת חוץ (עמ"י) במשך תקופה רצופה העולה על שמונה חודשים. לעומת זאת, התקנות חלות על עובד תושב ישראל בין שהוא שכיר המועסק על ידי מעסיק תושב ישראל ואינו עונה על ההגדרות בכללים ובין שהוא מועסק על ידי מעסיק תושב חוץ. בחישוב המס הישראלי החל על אותן הכנסות זרות, יש להביא בחשבון את הזיכוי המותר, במקרים המתאימים, של מסים זרים ששולמו במדינה שבה הופקה ההנסה, אם שולמו. כמו כן זכאי הנישום לנכות מהכנסתו החייבת הוצאות שונות על פי האמור בתקנות או בכללים. 

מיסוי הכנסות עובדים ברילוקיישן מלא והגירה לחו"ל (ניתוק תושבות)

תכנית העבודה מול רשות המסים תלויה במידה רבה בכוונות הסובייקטיביות של הרילוקיישנר. במידה והתגבשה החלטה להעתיק את מרכז החיים למספר שנים ארוכות או להגר לחו"ל, נדרש להתחיל בהכנה לקראת ניתוק תושבות מישראל הן לצורכי מס והן לצורכי ביטוח לאומי אחרת תיתכן חשיפת מס הכנסה וכפל תשלום דמי ביטוח לאומי. שהות בחו"ל מעל 183 ימים מהווה חזקה בדין הישראלי לניתוק תושבות מס, אך היא אינה מספיקה כדי להשלים את תהליך הניתוק. כאשר נישום מחליט לבצע ניתוק תושבות מישראל, לכאורה הוא פטור ממס הכנסה על הכנסותיו מחו"ל החל ממועד ניתוק התושבות, אך רשות המסים אינה מכירה בקלות בניתוק מידי, ולכן תוקנה פקודת מס הכנסה שקובעת רטרואקטיבית משנת המס 2016, חובת דיווח מורחבת על יחידים שיוצאים לרילוקשיין לחו"ל. (למידע נוסף). עד תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, יחידים שעזבו את ישראל, יכלו לנקוט בעמדה של אי דיווח לרשויות המס על מועד העזיבה מישראל ולדחות את הטיפול עד לחזרה לישראל. השינוי בעקבות התיקון, מעלה את סוגיית התושבות גם בשנים לאחר העזיבה ומחייב את תושבי ישראל לספק מידע מידי שנה לרשויות המס.

נציין כי פרשנות המונח "תושב" ובעיקר מועד ניתוק התושבות – שנויה במחלוקת ברוב המקרים, לרבות במקרים של רילוקיישן. עמדת רשות המסים שמגובה בפסיקה היא כי מדובר בתהליך של ניתוק תושבות, ורק במקרים מובהקים יראו ביציאה מישראל כניתוק תושבות מידי לאחר המעבר לחו"ל.  ניתוק כאמור ב-"day one" ייתכן גם על פי תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שבו נבחנה שאלת ניתוק תושבותו של יחיד וקביעת מועד הפיכתו ל"תושב חוץ". על פי תיקון זה, ייבחן מועד העזיבה על פי היום שבו חדל היחיד להיות תושב ישראל, בהתבסס על הגדרת "תושב חוץ" בפקודה. בהתקיים שני תנאים באופן מצטבר – שהייה מחוץ לישראל במשך 183 יום בשנה לפחות בשנת המס הנבחנת ובזו שלאחריה, וקביעת מרכז חייו מחוץ לישראל בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות – ייחשב היחיד ל"תושב חוץ" החל מהיום שבו עזב את ישראל (או המשיך לשהות מחוץ לה), בשנת המס הראשונה שבה שהה מחוץ לישראל יותר מ-183 ימים כאמור. חשוב לזכור כי מעבר למעמד "תושבות מס" במדינה הזרה, יתכן ויוציא אתכם מרשת המס הישראלית, אך מעמד זה יחייב אתכם לשלם מס בחו"ל על הכנסותיכם הכלל עולמיות. 

מיסוי רילוקיישן – תיקון 223 לפקודה

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה גם על נישום גם במקרה שבו החזקה הכמותית בפקודת מס ההכנסה (להגדרת "תושב ישראל") מתקיימת לגביו. 
כלומר, בפועל, נטל ההוכחה מתהפך, שכן בהתאם לתיקון, נישום יחיד שמתקיימת לגביו החזקה הכמותית, והחזקה נסתרת לטענתו בשנת המס, חייב להגיש דוח מס ולדווח למס הכנסה מדוע לטענתו אינו תושב ישראל באמצעות ביסוס עובדות ומסמכים התומכים בטענתו. סעיף 131(א) (5ה) החדש לפקודת מס הכנסה, מטיל חובת דיווח על כל יחיד שיוצא לחו"ל ולטענתו אינו עוד תושב ישראל.  זאת, כל עוד מתקיימות לגביו של אותו יחיד אחת משתי "חזקות הימים" האמורות בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה. שהייה בישראל מעל 30 ימים בשנה אחת מתוך שלוש השנים האחרונות עלולה להיות מספיקה כדי לחייב בחובת הדיווח. יחיד כזה חייב בהגשת דיווח מפורט, בו יציין את העובדות עליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו. דהיינו, כבר בעת הגשת דוח המס על הנישום להגיש את דיווח מפורט עם כל הטיעונים והמסמכים התומכים בטענתו כי אינו "תושב ישראל". תחולת הסעיף בפקודה הנה מיום 1.1.2016. חשוב מאוד לציין, כי הגשת הדוח המפורט אינה פוטרת את היחיד מהגשת דוח מס שנתי כתושב חוץ בהתאם להוראות סעיף 131(א)(4) לפקודה,
זאת במידה והייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס אשר הופקה או נצמחה בישראל, ממנה לא נוכה מלוא המס, בהתאם  לסעיף 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988.

מיסוי רילוקיישן – השלכות המעבר על מעמד התושבות לצורכי מס במדינת היעד

טיפ ראשון – צמצמו את נטל מס היציאה או ההגירה 

כאשר עושים רילוקיישן ויש כוונה לנתק תושבות מס במדינת ישראל, יש להביא במכלול השיקולים גם את מס היציאה ע"פ פקודת מס הכנסה. מס יציאה נועד לתת מענה למצב בו תושב ישראל אשר מחזיק בנכס מחוץ לגבולות ישראל, מהגר למדינה זרה ומשנה מעמדו ל"תושב חוץ". כאשר  ימכור את הנכס לכאורה לא תהא חבות במס בישראל, מאחר והוא תושב חוץ והנכס נמצא מחוץ לישראל. מטרת מס ההגירה למסות את הרווח אשר נצמח מן הנכס עד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. ניתן לשלם את המס במועד ניתוק התושבות כאילו נמכר הנכס בהתאם לשווי השוק שלו, או לחלופין לא לשלם את המס במועד שינוי התושבות אלא במועד המימוש בפועל ואז ישולם המס על חלק רווח ההון הראלי בהתאם לתקופת ההחזקה בנכס כתושב ישראל- כאשר רווח ההון יחושב לגבי כל תקופת ההחזקה בנכס (לרבות כתושב חוץ). קיימות אלטרנטיבות רבות לצמצום המס. אם בעת ניתוק התושבות שווי הנכס אפסי, או שישנה התכנות לעלייה בשוויו ומעוניינים להסיט הרווח למדינת התושבות החדשה, יש כדאיות לדווח על "המכירה הרעיונית" ולשלם את מס היציאה במועד ניתוק התושבות, במקרים מסוימים אף יתכן הפסד הון הניתן לקיזוז.

טיפ שני – הבנת שיטת המיסוי במדינת היעד

יש לבחון באמצעות רו"ח מקומי "תושבות לצורכי מס" במדינה הזרה כפוף למבחן "מרכז החיים" וזאת ע"פ הדין הפנימי באותה מדינה. כשם שתושבות ישראלית משיתה חבות במס על תושבי ישראל בגין כלל ההכנסות מכל המקורות הן בגבולות ישראל והן מחוצה לה, יתכן מאוד שזו גם שיטת המיסוי הנהוגה במדינה אליה יש כוונה להגר ועל פי דיניה ממוסים התושבים לפי שיטת מיסוי פרסונלית. לדוגמה- כתושבים לצורכי מס בארה"ב, קיימת חובת דיווח (גם אם אינו אזרח ארה"ב או אינו מחזיק בגרין קארד) ותשלום מס לרשויות המס (IRS) על כל ההכנסות מכל המקורות שהופקו הן בגבולות המדינה והן מחוצה לה. הדיווח יכלול בין היתר גם רווח ממכירת נדל"ן בישראל והכנסות משכ"ד מנדל"ן בישראל. 

טיפ שלישי – תבחנו את היבטי ביטוח לאומי ומס בריאות בתהליך ההגירה

דמי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות הם תשלומי חובה עבור כל תושב ישראל, גם אם הופקו מחוץ לישראל. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל בביטוח לאומי, עליו להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בישראל, גם אם הוא מתגורר ומועסק במדינה אחרת. כל עוד לא תסדירו את מעמדכם בביטוח לאומי, תידרשו בתשלום ביטוח לאומי בישראל. יתכן מצב לכפל תשלום לביטוח לאומי בשתי המדינות במצב בו אותה מדינה אליה אתם מהגרים אינה חתומה עם ישראל על אמנת מס בינלאומית בתחום הביטוח הסוציאלי. כדי להימנע מתשלום כפל מס יש לפעול מבעוד מועד מול ביטוח לאומי ולהצהיר את הכוונה להגר לחו"ל. אבל יש לזכור שביטול התושבות לצורכי ביטוח לאומי גם טומנת בחובה חסרונות רבים. גם בנושא ביטוח לאומי, משרדינו נותן מענה מקצועי ומקיף. 

טיפ רביעי – בדקו זכאות להחזר מס בשנה שבה ניתקתם תושבות 

ב- 75% מהמקרים שנבדקו על ידינו, ישנה זכאות להחזר מס בשנה שבה נותקה התושבות. על קצה המזלג- שיטת חישוב המס בישראל היא בראייה שנתית ובהנחה שתעבדו לאורך כל שנת המס באופן מלא בלי "הפתעות", כך שאם עבדתם חלק מהשנה, כנראה שאתם זכאים להחזר מס. זכרו- קיימת זכות לכל אדם ששילם מס ביתר להגיש דוח תוך 6 שנים ולבקש את החזר של המס ששולם ביתר.  

טיפ חמישי וחשוב – חשיפה לתשלום מס עיזבון במדינת היעד

במדינת ישראל, נכון להיום, אין חבות במס עיזבון. אולם בחלק מהמדינות בעולם יש חבות מס עיזבון. לכן, כחלק מתכנון הרילוקיישן והעברת הנכסים למדינת היעד, כדאי לבדוק ולברר בין היתר אם חל מס עיזבון במדינה אליה אתם מתכננים לבצע רילוקיישן, על איזה נכסים חל מס עיזבון במדינת היעד, האם יש פטור מתשלום מס עיזבון ובאילו תנאים, מהו שיעור מס העיזבון. דוגמאות למדינות שחל בהן מס עיזבון: ארה"ב, ספרד, גרמניה ובריטניה. 

טיפס שישי וחשוב – תיעוד מסמכים מבססי ניתוק

השירותים שתקבלו במשרדינו במסגרת ייעוץ המס לפני רילוקיישן

קבלת ייעוץ מס לאחר בחינה וניתוח מעמיק של נתונים ומידע אישי שתמסרו באמצעות שאלון. בייעוץ המורחב, תיבנה עבורכם תכנית עבודה מסודרת ומותאמת מול רשויות המס וביטוח לאומי בישראל אגב תהליך הרילוקיישן או ההגירה וזאת לצורך והיערכות כלכלית. 

  • במסגרת תכנית העבודה, תיבחן הכדאיות/היתכנות בהגשת בקשה לניתוק תושבות מישראל לצורכי מס וביטוח לאומי מול הכדאיות בשמירה על מעמד תושבות ישראלית והתרת הוצאות מחייה שהוצאו בחו"ל.
  • תתקיים שיחת ייעוץ מס מקיפה בנוגע לחשיפות המס והשלכות רילוקיישן או הגירה על מעמד "תושבות המס" וחובת הגשת דוחות ודיווחים לרשות המסים בישראל על ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל או בחו"ל, לרבות: הכנסות משכר עבודה תחת מעסיק ישראלי או מעסיק זר (כולל דיון בסוגיות מס אגב הקצאות אופציות מסוג ESOP או SAR, מניות ותגמולי הון אחרים ממעסיקים בישראל מסוג ESPP, RSU's) ; הכנסות מנדל"ן; פנסיה וקרנות השתלמות; מלגות פוסט – דוק; קצבאות; פעילות בשוק ההון; הכנסות מקריפטו; הכנסות מפעילות עסקית כעצמאי והכנסות במסגרת פעילות חברה.
  • בנוסף תינתן סקירה כללית של כללי דיני המיסוי הזר בנושא הכנסות עובדים ברילוקיישן לחו"ל. 
  • לא פחות חשוב – תקבלו מידע על השלכות המעבר על מעמד התושבות בביטוח לאומי 
  • תינתן סימולציית מס וביטוח לאומי משוערים בשנת המעבר לחו"ל.
  • תותווה בפניכם הדרך המושכלת להתנהלות נכונה מול רשות המסים וביטוח לאומי.
  • במידת הצורך, נספק ייצוג מול רשויות המס בישראל ונגיש עבורכם דיווחים לרשויות המס.

אודות משרדינו 

הצורך בבחינת סוגיות תושבות וניתוק תושבות לפי דיני המס  וחוק ביטוח לאומי במהלך רילוקיישן, משמעותי עבור תושבי ישראל השוהים בחו"ל מפאת השלכות המיסוי הנלוות לכך. ישראלים שיוצאים לרילוקיישן נדרשים לבחון את מכלול שיקולי המס בהגשת בקשה לניתוק תושבות מישראל לצורכי מס מול כדאיות שמירה על מעמד תושבות ישראלית. 

למשרדינו ידע ו-17 שנות ניסיון בתחום מיסוי בינלאומי ורילוקיישן. משרדינו מספק סל פתרונות מיסוי לתושבי ישראל החל מההחלטה על עזיבת ישראל וכן לאורך כל תקופת השהייה בחו"ל. שירותי המשרד כוללים בין היתר, ייעוץ מס לעובדים שכירים ישראלים ברילוקיישן (תחת מעסיקים זרים או מעסיקים תושבי ישראל), ייעוץ מס בנוגע לנכסים מסוג אופציות ו- RSUS, שוק ההון ופנסיה, ניתוק תושבות ומס יציאה, השקעות נדל"ן בחו"ל, ליווי פעילות עסקית בחו"ל (עצמאיים בחו"ל), אקדמאים בחו"ל, ישראלים בשבתון שמפיקים הכנסות בחו"ל ("שבתוניסטים"), הגשת דוחות מס, כתיבת חוות דעת והגשת בקשות פרה- רולינג בסוגיות מורכבות, הסדרי מס מול רשויות המס וביטוח לאומי וייצוג בדיונים. למשרדנו שורה ארוכה של הצלחות בתחום שהניבו ללקוחות המשרד החזרי מס מהותיים ביותר. 

ערך המוסף של משרדינו בא לידי ביטוי לא רק במתן מידע מקיף על השלכות המעבר על דיני המיסוי בישראל, אלא גם מידע משלים והכרחי להבנת דיני המיסוי החלים בכל מדינות העולם. (רומא/מילאנו, פורטוגל, אנגליה, אירלנד, שווייץ, מינכןאמסטרדם, לרנקה/לימסול, רומניה, בולגריה, צרפת, ספרד, יוון, אוקראינה, צ'כיה) רילוקיישן למדינות ביבשת אמריקה (ניו יורק/ניו ג'רזי/מינסוטה/פלורידה/קליפורניה, מקסיקו, ארגנטינה, טורונטו/ונקובר/אוטווה),  אוסטרליה, ניו זילנד, מדינות המזרח (תאילנד, סין, סינגפור, יפן, הודו) ומדינות אפריקה. 

 

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ מס ו/או ייעוץ השקעות  ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המחבר ו/או משרד רואה החשבון אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

רואה חשבון אמנון בן שושן

רואה חשבון אמנון בן שושן

אודות כותב המאמר - רואה חשבון אמנון בן שושן.

שותף ומייסד משרד רואה חשבון אמנון בן שושן ושות'. בעל תואר ראשון במנהל עסקים והתמחות בחשבונאות (BA) ותואר שני עם התמחות במסים (MBA). מומחה בתחום מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי, מיסוי ישראלים ברילוקיישן למדינות ברחבי העולם, התמצאות באמנות המס ודיני המיסוי הזר, תושבים חוזרים ותיקים, השקעות נדל"ן בחו"ל, מטבעות דיגיטליים, תגמול הוני ממעביד מסוג אופציות ומניות מסוג RSUS ו-ESPP, מיסוי שוק ההון, גילוי מרצון, הקמת מבני מס בינלאומיים מורכבים ובפתרונות מיסוי בקשר עם פעילותם של ישראלים במדינות ברחבי העולם ותושבי חוץ בישראל וטיפול בהחזרי מס מורכבים.

בעל ניסיון בכתיבת חוות דעת מורכבות ומייצג יחד עם צוות המשרד נישומים רבים בדיונים מול רשות המסים וקבלת החלטות מיסוי (פרה- רולינג) בתחום מיסוי בינלאומי.

אמנון אחראי לפרסומם של מאות כתבות ומאמרים בתחום המסים בעיתונות מקצועית, מרצה בכיר במוסדות אקדמיים בקורסים בתחום המסים, חשבי שכר ויועצי מס וכן מרצה בפורומים מקצועיים ובכנסים של חברות הייטק בנושא מיסוי תגמול הוני ממעביד.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

צרו קשר

אתם מוזמנים ליצור קשר או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

רישום לניוזלטר

אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נדאג לעדכן אתכם!

דילוג לתוכן